ראש דוד, חקת כ׳

מהדורה: ראש דוד, מנטובה תרל"ו

מפרשים:
1 עתה אקום לישב דברי רבינו יונה וז"ל והנותן שלום לרבו ר"ל שמקדים לו שלום ואין לו לתלמיד להקדים שלום לרב אלא במי שיש לו מורא ממנו ואינו יכול להקדים לו שום דיבור מרוב המורא וכן אמרו כלום יש עבד נותן שלום לרבו, ומה שאמרו כדי שאלת תלמיד לרב אינו רוצה לומר אלא כדי חזרת שלום תלמיד לרב עכ"ל. עין רואה דהרב ז"ל מפרש הבריתא דלא יתן שלום כלל וכדי שאלת היינו כדי חזרת שלום ודבריו קשים כמבואר נגלה הן מהירושלמי והן מבריתא דשואל לרבו באמצע פרק ומדאמרינן פ' חלק דף צ"ח דריב"ל שאל לשלום המשיח וא"ל ריב"ל שלום עליך רבי ומורי ומ"ש כלום יש עבד נותן שלום לרבו דמייתי הרב ז"ל יש לחלק בין עבד לתלמיד וכמ"ש בהגהות מיימוניות ודבריהם נעלמו ממהרש"א בחידושי אגדות ע"ש. וכן מצאתי לתוס' ישנים כ"י לברכות פ' תפלת השחר שקיימו פירוש רש"י וכתבו מיהו עבד אינו נותן שלום לרבו אפילו דרך אדנות ורבונות מדאמרינן פ' ר' עקיבא ובמנחות פ' הקומץ כשעלה משה וכו', ואפשר לישב דיסוד סברת רבינו יונה הוא מהירושלמי דעסיקנא ביה, וסבר דבני מערבא ובני בבל פליגי בפירוש בריתא זו דהנותן שלום לרבו דבמערבא מתרצי לה כדפירש רש"י ז"ל דאין אסור אלא כששואל לשלום רבו על דרך כאשר ישאל איש את רעהו אבל אם מקדים לו שלום במורא ואומר לו שלום עליך רבי מצוה איכא, והיינו דקאמר בירושלמי התם הדא אמרה שאדם צריך לשאול לשלום רבו, ומשום הכי מפרשי במערבא הא דאמרינן כדי שאלת תלמיד במקדים לשאול, ולהכי קפיד ר' יוחנן על ר' אלעזר דלא שאיל בשלמיה, ולדידהו הא דתניא דשואל באמצע פרק לרבו בתלמיד גמור אבל בני בבל סמכי אקרא דראוני נערים ומפרשי הבריתא דהנותן שלום לרבו דלא יקדים לו שלום כלל בשום אופן, וכדי שאלת תלמיד היינו חזרת שלום דתלמיד לרבו, ואותה ששנינו פ' היה קורא דאם פגע בו רבו שואל באמצע פרק מתוקמא בתלמיד חבר וכן ריב"ל ששאל לשלום המשיח נהג כדין תלמיד חבר לענין הקדמת שלום, והתוספות שם פ' תפלת השחר דף כ"ז אוקימו לשאלת תלמיד לרב דהוי תוך כדי דיבור דאמרינן בעלמא בתלמיד חבר, ולשיטתם יש להעמיד נמי הא דתלמיד שואל בק"ש בשלום רבו בתלמיד חבר, ודברי התוס' בדיבור הלזה צריכים ביאור, וכבר עמד עליהם מהרש"א בחידושי הלכות ואין כאן מקום להאריך, אלא דרבינו יונה סבר דהא דשאלת תלמיד לרב טפי ניחא כי מוקמת לה בחזרה ומאחר דהירושלמי עצמו העד העיד בנו דבני בבל הכי סברי ועבדי עובדא ואף רבי יוחנן נתפייס בזה הכי נקיטינן, ולהכי פירש הבריתא כשיטת בני בבל דבתריהו גרירנא, כן נראה לי לישב כפי קצורי, ולפי כל האמור אתה הראת לדעת דדעת רבינו יונה נראה יחיד ומסקנת הרא"ש ורבינו ירוחם כרש"י והרמב"ם והגהות מיימוניות נוטה קצת לזה דאין לחוש להא דנהיגי בבבל, וק"ק על מור"ם בהגה שבחר בזה והביא די"א דאין ליתן שלום לרבו כלל שנאמר ראוני נערים ואין להאריך בזה.