1ויתבאר באופן אחר ונבין מה שדרשו רז"ל בר"ר פ' נ"ט המושל בכל אשר לו ששלט ביצרו. והוא דיש לחקור דהלכה רווחת דאין העבד נעשה שליח לגיטין וקדושין דליתיה בתורת גיטין וקדושין והתוס' כתבו פ"ק דכתובות דף ז' ע"ב דאליעזר היה שליח לקדושין ע"ש, ואיך אברהם אבינו ע"ה שוויה שליח. והתירץ לזה דשחררו והראיה דלמדו תורה ואי לאו דשחרריה אסור ללמד לעבדו תורה כמ"ש הר"מ פ"ח דעבדים הי"ז, ומדחזינן שלמדו תורה והיה דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים כמשז"ל יומא דף כ"ח: על פסוק הוא דמשק אליעזר מוכח דשחררו והיה גר גמור וכשר לשליחות. עוד יש לחקור דאברהם אבינו ע"ה כיצד שלחו להביא הכלה ויש בדרך משום יחוד וגם טפי מיחוד כיון דהעבדים סורן רע ויש לחוש בהם יותר משאר אנשים וגם זה יש לישב במשז"ל ששלט ביצרו וקים ליה בגויה כי נאמן הוא טפי מאחריני ששלט ביצרו. אמור מעתה הני מילי צריכים מאד אל הענין והם במערכה אל הדרוש ליתובי דעתא. ויאמר אל עבדו וכי תימא כיצד שולח עבד לשליח קדושין לז"א האי עבדו לאו שיש לו עתה דין עבד אלא פירוש עבדו שהי' כבר, א"נ שהוא עדיין מחזיק עצמו לעבד אבל הוא גר גמור וכשר. תדע שהוא זקן ביתו זקן ויושב בישיבה ואיך למדו תורה אלא מוכרח דשחררו וכשר לשליחות. ואם נפשך לומר סורו רע וחשוד ואף שהוא כשאר אדם האיכא משום יחוד דאנשים שהיו עם אלעזר לאו כשרי הוו לז"א המושל בכל אשר לו ששלט בצרו ואין כאן משום יחוד ואחר דשנה ופירש לנו מהותו של אליעזר התחיל בשליחות. ועם כל זה אמרו ז"ל ילקוט שמעוני רמז ק"ט דנחשד אליעזר ובשכר זה נכנס לגן עדן בחיים.
