ראש דוד, בא מ״ד

1 ובהכי ניחא מאמרין דאתאן עלה, והנה אמרו רז"ל בספרי פ' ראה דביזת מצרים היה מדין הענקה, וגם רש"י ז"ל בפירושו פ' ראה פירש וזכרת כי עבד היית והענקתי ושניתי לך מביזת מצרים וביזת הים אף אתה הענק ושנה לו, גם אמרו פ' אלו מציאות ל"א: דאף אם לא נתברך הבית בגללו מעניקין דכתיב הענק תעניק, ולראב"ע דוקא נתברך הבית בגללו מעניקין אותו אבל אם לא נתברך הבית בגללו אין מעניקין אותו, והענק תעניק דברה תורה כלשון בני אדם. וא"כ לדעת משה רבינו לשיטת ר' ישמעאל דאמרינן דברה תורה כלשון בני אדם א"כ אין כאן הענקה שני פעמים משום כפל הענק תעניק ואף פעם אחת אם לא נתברך הבית בגללו אין מעניקין, והשתא ישראל במצרים דלא נתברכו המצריים בגללן למ"ד דברה תורה כלשון בני אדם אין מעניקין אותם וק"ו שאין להעניקם ולשנות כאמור, ולדעת משה רבינו לפי מה שצדדנו ליתנהו בהענקה כלל וכ"ש דהאיכא ביזת הים, והיינו מאי דאמר ה' בבקשה ממך כלומר אף שלפי דעתך אינם טעונים הענקה דהענק תעניק דברה תורה כלשון בני אדם, ותו דהאיכא ביזת הים ואומר חלותי היא בקשה את שאהבה נפשי, לך אמור להם לישראל וכו דגם לדידך איכא משום שלא יאמר וכו'.