ראש דוד, בא ל״ב

מהדורה: ראש דוד, מנטובה תרל"ו

32 ויקרא רבה פתח ↗

הֲבֵן יַקִּיר לִי, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר לִי, אֵינוֹ זָז לְעוֹלָם לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא לָעוֹלָם הַבָּא, בַּכֹּהֲנִים כְּתִיב שמות מ, טו: וְכִהֲנוּ לִי, בַּלְוִיִם כְּתִיב במדבר ח, יד: וְהָיוּ לִי הַלְוִים, בְּיִשְׂרָאֵל כְּתִיב ויקרא כה, נה: כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, בַּתְּרוּמָה כְּתִיב שמות כה, ב: וְיִקְחוּ לִי, בַּבְּכוֹרוֹת כְּתִיב במדבר ג, יג: כִּי לִי כָּל בְּכוֹר, בַּסַּנְהֶדְרִין כְּתִיב במדבר יא, טז: אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שמות יט, ה: כִּי לִי כָל הָאָרֶץ, בִּירוּשָׁלַיִם מלכים א יא, לו: הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי לִי, בְּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד שמואל א טז, א: כִּי רָאִיתִי בְּבָנָיו לִי מֶלֶךְ, בַּמִּקְדָּשׁ שמות כה, ח: וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ, בַּמִּזְבֵּחַ שמות כ, כא: מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִי, בַּקַּרְבָּנוֹת במדבר כח, ב: תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי, בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שמות ל, לא: שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי. הָא בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר לִי, אֵינוֹ זָז לֹא לָעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא לָעוֹלָם הַבָּא.

32 תלמוד ירושלמי בכורים פתח ↗

רִבִּי זְעִירָא הֲווֹן בָּעְיָין מַמְנִיתֵיהּ וְלָא בָּעֵי מְקַבֵּל עֲלוֹי. כַּד שְׁמַע הָהֵן תַּנָּיָיא תַנֵּי חָכָם חָתָן נָשִׂיא גְּדוּלָה מְכַפֶּרֶת. קְבִיל עֲלוֹי מַמְנִיתֵיהּ. חָכָם. מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ וְכִי יָגוּר אִתְּכֵם גֵּר בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ אוֹתוֹ. מַה הַגֵּר מוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל עֲווֹנוֹתָיו אַף חָכָם שֶׁנִּתְמַנֶּה מוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל עֲווֹנוֹתָיו. חָתָן. וַיֵּלֶךְ עֵשָׂיו אֶל יִשְׁמָעֵאל וַיִּקַּח אֶת מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל. וְכִי מָחֲלַת שְׁמָהּ. וַהֲלֹא בָּשְׂמַת שְׁמָהּ. אֶלָּא שֶׁנִּמְחֲלוּ לוֹ כָּל עֲוֹנוֹתָיו. נָשִׂיא. בֶּן שָׁנָה שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ. וְכִי בֶּן שָׁנָה הָיָה. אֶלָּא שֶׁנִּמְחֲלוּ לוֹ כָּל עֲוֹנוֹתָיו כְּתִינּוֹק בֶּן שָׁנָה.

1 וכי תאמרו אף שיש טעמים למהר קץ פדותם עין רואה ואזן שומעת כי כל כי הני מילי אין בהם כדי שביעה לאשר לא ישבו ת"ל שנה ממש כפשוטן, וכל אלו הכרכורים למה לזה אמר ואת ערום ועריה, הכונה שהוכרחתי לכל זה מסיבת ואת ערום בלי מצוות ועריה שהטומאה כבר נדבקה בכם ונכנסתם במ"ט שערי טומאה, וזהו ועריה כבר הייתם כמעט בכל רע ועריה בעמקי הקליפה, לכן ואעבור עליך לישנא דאקדומי וכמשז"ל פסחים ז': עובר לעשייתן לישנא דאקדומי כמו ויעבור אחימעץ, וה"נ הכי פירושו ואקדים עליך הזמן לפי מספר השנים דקושי השעבוד היו פ"ו שנה כשני מרים כמשז"ל, אבל מצד אחר והנה עתך עת דודים כי בא מועד הת"ל שנה לפי חשבון הריבוי, והרי זה תרתי דסתרן שהקדים והגיע הזמן, והכל אמת דכשנבא לחשבון שני גלותם הם פ"ו חומש מת"ל שנה, ומצד אחר זמניה הוא אם מצד הריבוי ואם מצד קושי השעבוד דבכל אחד מהנה הגיע הזמן, וז"ש אף כי ואעבור עליך הקדמתי הזמן עם כל זה והנה עתך עת דודים כי בא מועד, וזה מעין דוגמא שפירש הרב פרשת דרכים ישעי' ס' אני ה' בעתה אחישנה, דעל ידי ריבוי נשלם הקץ וזה נקרא בעתה וקרי ביה אחישנה שלפי ההראות לא נשלם הזמן ע"ש באורך, ואף אנו בעניותנו נאמר ואעבור עליך, ואקדים כי למראה עינים הרי חסר לפנינו זמן זמנם והנה עתך הגיע הזמן עת דודים לפי קושי וריבוי כאמור, ואפרוש כנפי עליך רמז למתן תורה שנמשלו ישראל לכלה והוא כחתן כמשז"ל, וז"ש ואפרוש כנפי עליך לשון נשואין מן רות ד' ופרשת כנפיך על אמתך ואכסה ערותך, דעל ידי נשואין נתכפרו עונותיכם כי כך היא המדה שהחתן מתכפרין לו עונותיו כמשז"ל ירושלמי בכורים פ"ג ה"ג והוא הדין לכלה, ואשבע לך וכו' כמ"ש במדרש חזית דאלמלא נשבע הקב"ה לא היתה מדת הדין נותנת שיצאו משם לעולם שהיו גוי מקרב גוי, וז"ש ואשבע לך וכו' ותהיי לי כמ"ש שמות י״ט:ו׳ ואתם תהיו לי ממלכת כהנים ואז"ל ויק"ר פ"ב כל מקום שנאמר לי אין לו הפסק וזהו ותהיי לי.

« ראש דוד Vaera ראש דוד Beshalach »