1ואפשר לומר באופן אחר מאי דנקט האי קרא במאמר הנז' פיה פתחה בחכמה וכו', ונקדים משז"ל בתנחומא בשעה שעלו ישראל מן הים באו ישראל ומלאכי השרת לומר שירה וכו' אמר להם הקב"ה למלאכי השרת הניחו ישראל תחילה שנאמר אז ישיר משה נמצאו הנשים ומלאכי השרת עומדין מי יקלס תחילה א"ר חייא בר אבא רב השלום עשה שלום ביניהם שנאמר קדמו שרים אחר נוגנים קדמו שרים אלו ישראל אחר נוגנים אלו מלאכים בתוך עלמות תופפות אלו הנשים אמר רבי לוי השמים לא אקבל דבר זה אלא הנשים קלסו תחילה דכתיב בתוך עלמות תופפות העלמות בתוך התחילו מלאכי השרת להתרעם אמרו לא דיינו שקדמו לנו האנשים אלא אף הנשים א"ל הקב"ה חייכם כן. ויש לדקדק מאי בינייהו דר' חייא בר אבא ור' לוי דמר סבר דהני נשי באחרונה אמרו שירה ומר סבר קודם המלאכים. וראיתי להרב שארית יעקב פ' ראה כתב בשם מהרד"ך בכונת הפסוק תהילים ס״ח:י״ג מלכי צבאות ידודון ידודון ונות בית תחלק שלל, דאין ספק דטעם דנשי קדמי למלאכי רום היינו משום דנשי פלגאן בהדי גברייהו ואית להו דין דקרי ותני והדין נותן דכי היכי דגברי קדמי משום דקרו ותנו מילתא דליתא במלאכי השרת כי לא בשמים היא, הכי נמי נשי דפלגן בהדייהו דגברי דין דמאן דקרי ותני אית להו ובדין שיקדימו למלאכים דליתנהו בתורה ומצוות, וז"ש מלכי צבאות ידודון חד זימנא מקמי גברי ידודון עוד הפעם מקמי נשי, ונתן טעם ונות בית תחלק שלל דזאת האשה פלגא בהדי גברא עכ"ד. ולפי דרכו אפשר לפרש דבהכי פליגי ר' חייא בר אבא ור' לוי, כי הנה הרא"ש בפסקיו ריש פ"ב דכתובות מייתי פלוגתא בהא דיש מפרשים דדין האשה כמאן דלא קרי ותני, ויש מפרשים דדינה כמאן דקרי ותני וכו', והביאו הרב שארית יעקב שם. וא"כ נכון לפרש דר' חייא בר אבא סבר כיש מפרשים קמא דדין האשה כמאן דלא קרי ותני ולהכי ס"ל דמה"ש קדמו לומר שירה, ור' לוי היינו רתחיה ע"ד שאמרו פ' היה נוטל כ"א. מי לא פלגאן בהדייהו, ופשיטא ליה דדין נשים כהלכת גוברין מאחר דלפלגו בהדי גבריהו, והקרוב אלי שגם הרב מהרד"ך הכי תרגמיה למאמרין אלא שהרב שארית יעקב קיצר או דלא סיימוה קמיה, וס' שמע יעקב איננו פה עמנו.
