1ואני שמעתי ממעלת עטר"ת החיים מורי הרב זלה"ה שהיה מפרש בזה כונת הפסוק בישעיה סי' י"ב צהלי ורוני יושבת ציון כי גדול בקרבך קדוש ישראל, הכונה דנקט לשון נקבה לרמוז דגם אשה יכולה לשורר ואין לחוש לקול באשה ערוה וז"ש בלשון נקבה צהלי ורוני יושבת ציון, וצהל"ה אשה ואין לחוש כלל כי גדול בקרבך קדוש ישראל דניכרת השראת ה' בישראל ואימתא דרבוניה דעלמא עלייהו ולא אתו להרהורי עכ"ד ז"ל. ובזה אפשר כונת הכתוב בשירת דבורה שמעו מלכים האזינו רוזנים אנכי לה' אנכי אשירה אזמר לה' אלהי ישראל. כי הנה דבורה הנביאה על מבוכה זו ישבה שעם היותה נביאה אשה היא וקולה לא ישמע ואיככה תוכל לשיר בקול נעים נגד כל ישראל באזניהם, ולכן בראש דבריה זאת אומרת שמעו מלכים האזינו רוזנים ואזניכם תשמענה דבר ואל תחושו עתה אם שמוע תשמעו בקולי קול באשה, הלא תדעו אנכי לה' שאני מרכבה לשכינה ויש כאן השראת שכינה וכיון דאיכא אימתא דשכינה אנכי עם היותי אשה אשירה אזמר וכו' דאימתא דשכינה מסלקת ההרהורים ואין לחוש לכן שמעו מלכים. וזה אפשר כונת הכתוב תהילים ס״ח:כ״ה-כ״ז קדמו שרים אחר נוגנים בתוך עלמות תופפות במקהלות ברכו אלהים אדני ממקור ישראל שם בנימין צעיר רודם שרי יהודה רגמתם וכו'. הכונה קדמו שרים ונוגנים ובתוך עלמות תופפות, וכי תימא זה הדבר אשר לא כדת זמרן נשי ישור על אנשים הרי יש כאן קול באשה ערוה, לז"א במקהלות אנשים ונשים ברכו אלהים. אדני, כלומר יש גילוי שכינה ואימתא דשכינה מסלקת ההרהורים, והראיה על זה ממקור ישראל שאף עוברין אמרו שירה כמשז"ל סוטה ל': וזה מורה תוקף גילוי שכינה ושפיר מצו זמרן נשי, ובר מן דין איכא אימתא דים שהיו בצרה גדולה, וז"ש שם בנימין צעיר רודם רד ים, ושרי יהודה ונפתלי רבים לוחמים ורוגמין אותם וכל זה מהני לסלק כל הרהור, ובזה נבא אל הביאור ונקדים משז"ל בש"ר פ' כ"ג אז ישיר משה הה"ד פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה, מיום שברא הקב"ה העולם ועד שעמדו ישראל על הים לא מצינו אדם שאמר להקב"ה שירה אלא ישראל וכו' ע"ש. ויש לדקדק דהאי קרא דמייתי פיה פתחה בחכמה באשת חיל מיירי ומאי שיאטיה הכא בהאי קרא דאז ישיר משה, ועל פי האמור אפשר דהנה אמר הכתוב ויראו העם את ה' הרי אימתא דשכינה, ויאמינו בה' ובמשה הרי אימתא דרביה, ואיכא נמי בעיתותא דים, וגם על ידי האמנה שרתה עליהם ריח הקדש ואמרו שירה, וז"ש אז ישיר משה וכו' דבהך קרא רמיזי כל הני בעיתותא דים ובעיתותא דמאריה ודרביה ובו בפרק כתיב אז ישיר משה וכו'. ואמר בעל המאמר הה"ד פיה פתחה בחכמה רמז דבכי האי גוונא גם האשה יכולה לשיר בהדי גברי, דמאחר דהוו כל הני בעיתותי וגם הם עצמם חבל נביאים תו ליכא איסורא אם שוררו נשים דאין כאן הרהור, ואמר בחכמה משום דכל כי הא צריכא רבה למען דעת בעצם הי בעיתותא מהני, כי הלא תראה דפוסקי הלכות השמיטוהו משום דלא בקיאינן בהי בעיתותא מסלק ההרהור וכאשר ביאר מרן בב"י א"ח סי' ג' ע"ש באורך, ולזה אמר בחכמה דבעי רוח חכמה לשער הי בעיתותא מספיק, וזו חכמת מרים לעשות מעשה דיש בה ידיעה מכרעת דבהאי סגי ותען להם מרים ותצאן כל הנשים אחריה דכלהו נשי סמכי עלה דבהך בעיתותא ליכא הרהור, וזהו שרמז פיה פתחה בחכמה דבמעמד כזה נקבה תסובב הומיה היא ושורר"ת.
