1ויתבאר עוד וירא ישראל את מצרים מת וכו' אז ישיר וכו', במשז"ל סנהדרין ל"ט: באותה שעה בקשו מלאכי השרת לומר שירה א"ל הקב"ה מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה. וכתבו המפרשים דמה שאמרו ישראל שירה היה על הנס שנצולו הם ולא על טביעת המצריים, אי נמי יש לחלק דהיינו דוקא בעוד שהרשעים נדונים ומתים אבל לאחר שיתגלה הנס שכבר מתו ונגמר הדין אז שרי לומר שירה, דייקא נמי דקאמר באותה שעה בקשו מה"ש לומר שירה באותה שעה דייקא, וכך השיב להם ה' מעשה ידי טובעים דייקא ואתם אומרים שירה, דבעודם טובעים ונדונים אין לומר שירה עד כאן דברי המפרשים. ובהכי ניחא לי אותה שאמרו פ"ק דברכות ט': דדוד הע"ה ראה במפלתן של רשעים ואמר שירה שנאמר יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה', ומקשים דהרי אמרו כי אמר ה' מעשה ידי טובעים בים וכו', ולק"מ דזהו דוקא בעידן רתחא שהם נדונים וכדדייק לומר באותה שעה וכו' ודייק לומר טובעים בים וכמ"ש המפרשים כאמור, אבל אחר שנתגלה הנס ונגמר הדין שרי לומר שירה, וגם דוד הע"ה לא אמר שירה כשהם נופלים הרשעים רק אחר מפלתם, וז"ש יתמו חטאים ורשעים עוד אינם שכבר אינם בעולם ונעשה הדין בהם אז ברכי נפשי את ה', ועוד יש לחלק באופנים אחרים אין כאן מקומו.
