1ואפשר דהיינו דקאמר במאמר הנז' לכלול כל האמור זאת, ועוד אחרת דמאחר שזהו מצוה דאינה מוטלת עליה והוא סניף מצוה לעשות פתילות להאיר במקדש וגם שהיא טורחת ככל האמור והיתה דבורה יכולה בכי האי גוונא לעשות ע"מ לקבל פרס, על דרך שכתב הרב מהר"ש פרימו דדבר שעושה האדם תוספת במצוה שרי ליה לעשותו על מנת לקבל פרס, ועל פי זה תריץ יתיב מאי דהוו בה קמאי ורמו בריתא פסחים ח'. דאומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני הרי זה צדיק גמור, אמתניתין אבות פ"א מ"ג דהיו כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס. דבריתא מיירי במי שכבר יצא י"ח ממצות צדקה כדת מה לעשות וזו תוספת, דייקא נמי דקתני סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני זהת"ד, והשתא דבורה במצוה זו דלא מחייבא בה והיא סניף מצוה ומה גם בטרחתה שהיתה טורחת נוסף על מנהג הנשים יכולה היתה לעשות ע"מ לקבל פרס, והיא לא כן עשתה רק דוקא לעשות נ"ר לפניו בלי שום פניה אל עצמה ואל בשרה, וז"ש והיא מתבוננת ועושה פתילות עבות, מתבוננת דייקא לצאת מחשדת העצלות שלא יחטאו על ידה, והקב"ה בוחן לבות וכליות לפניו נגלו דקדוקי טוב כונתה וגם שלא כיונה לכבוד עצמה לשום שכר כלל וקדשה עצמה במותר לה. וז"ש את נתכוונת להרבות אורי, שכל כונתך לא היתה לשום שכר אלא להרבות אורי וגם כיוונת להרבות אורי כולל שהראית בעצם טוב כונתך שלא תבא לידי חשדא אף אני ארבה אורך וכו'.