1וק"ק דהרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה כתב וז"ל, כשיתייחס האדם לנבואה ויהיה הגון לה כגון שיהיה מאנשי החכמה והאמונה והנזירות והשכל ונועם המדות כאשר העיקר אצלנו שאין הנבואה שורה אלא על חכם גבור ועשיר עכ"ל. ומשמע מדבריו דמפרש לה גבור במדותיו ושמח בחלקו, ובש"ס משמע איפכא כמו שהקשה מרן ומה שהליץ מרן בעדו דבריו שבפירוש המשנה הנז' עמדו מנגד, וכיוצא בה ראיתי להרב לח"מ שהקשה מדבריו בס' המורה ע"ש. והנה בש"ס פ' המצניע שבת דף צ"ב אמרו נמי בעל קומה והשמיטו הרמב"ם, ובס' לחם יהודה להרב מהר"י עואייאש כתב דשלם בגופו שכתב הרמב"ם היינו בעל קומה ע"ש, ואינו מחוור דשלם בגופו היינו לאפוקי בעל יסורין ומום בו וכמ"ש הרמב"ם פ"א דתלמוד תורה בין שלם בגופו בין בעל יסורין, והרב מופת הדור מהרח"א בס' ישרש יעקב דף קפ"ו תריץ יתיב ע"ש, ולנו בעניותנו הרהורי דברים עליו כמ"ש במקומו בס"ד, ומ"ש הרב מהר"י פינטו בשבת דמשה רבינו עד לוחות שניות נבואתו עראי אינו מחוור כלל דאיזה נביא זכה קביעות שכינה יותר ממשה רבינו עד לוחות שניות, ופשיטא דלא הוקבע שכינה אצל נביא כמו שהוקבע אצל משה רבינו ממראה הסנה עד לוחות שניות.
