ראש דוד, בהעלותך י״ב

1 ולא רצה הרמב"ן לפרש דדעת הרמב"ם דתנא קמא קרי צרי לעצי הקטף ורשב"ג פליג דשרף הוא הצרי והוא הנכנס בקטורת ופסק כת"ק וכמ"ש מרן בכסף משנה שם ונמשך אחריו הרב באר שבע בתוספותיו פ"ק דכריתות ע"ש, דהרי הרמב"ם כתב שם נטף האמור בתורה הוא עצי הקטף שיוצא מהן הצרי ואי פסק כת"ק הלא הצרי הוא עצי הקטף, ומשום הכי פירש דלרשב"ג אין הצרי נכנס אלא הקטף כדברי הרמב"ם אך לא ביאר טעמו דפסק כרשב"ג, ואפשר דפסק כרשב"ג מההיא דשבת דף כ"ו שהזכירה הרמב"ן דר' שמעון בן אלעזר קאי כותיה, ולענין הדלקת שבת אמר אין מדליקין בצרי ואמוראי שקלי וטרו בה ע"ש, ואפשר לומר דכונת הרמב"ן הכי הוי דלכ"ע הקטף הוא שנכנס בקערת ולא השרף אלא דלת"ק עצי הקטף נמי נקראים צרי ולרשב"ג אין נקרא צרי אלא שרף והיינו דנקט לה בלשון שלילה הצרי אינו אלא שרף, כלומר לא כדעת הת"ק דעצי הקטף נקראים צרי נמי לא כי אלא הצרי אינו אלא שרף לחוד הוא הנקרא צרי דוקא ולא כאשר סבר ת"ק דגם עצי הקטף נקראים צרי, ונמצא דבין לת"ק בין לרשב"ג לענין הקטרת לא היה כי אם עצי הקטף אלא דפליגי בשם צרי, ולענין דינא לא נפקא מידי וכיון דליכא בינייהו אלא שמא לא איכפת לן אם נאמר כרשב"ג. ולכל הדברות ולכל האמירות הרמב"ן לא כתב דהלכה כרשב"ג במשנתנו על זה כמ"ש הרב ב"ח ואינם דברי הרמב"ן כאשר חשב הרב יד מלאכי גם זה דרשב"ג פליג כתבו הרמב"ן לדעת הרמב"ם כמבואר בדבריו, אבל דעת הרמב"ן עצמו דרשב"ג הכא מפרש כמו שנראה מדבריו קודם זה, וכמ"ש רבינו בחיי בשמו וכמ"ש רש"י בכריתות דף ו', ומעתה סרו תמיהות הרב יד מלאכי מעל הרמב"ן והרי הוא כמבוא"ר איכו השתא הבא נבא לדברי הרב שפתי כהן והרב חוות יאיר הנתנין למעלה שכתבו דמדברי התוס' במציעא דף ס"ט מוכח דכלל הלכה כרשב"ג במשנתנו הוא אף בבריתא והוו בה רבנן בתראי דההיא תני לה במשנה נמי, ועל צד הדחק אפשר דכונת הש"ך והחו"י דאי אמרת בשלמא דדעת ר"ת דכל מקום ששנה רשב"ג במשנתנו היינו אף בבריתא ניחא דאף דאמרי' בעלמא אין הלכה כשיטה והכא מסיק אלא שיטה אתמר ר"ת סמיך אכללא דכל מקום ששנה רשב"ג וכו', אלא אי אמרת דדעת ר"ת הוא כרשב"ם וסיעתו דכל מקום ששנה רשב"ג היינו במשנה דוקא קשה דהגם דהכא קאמר כל מקום ששנה רשב"ג הלכה חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה ור"ת סבר דהוא כלל גמור, מ"מ כאן דאמר דשיטה אתמר נימא דאין הלכה כמותו בזה, והא דלא אפקה מכללא בהדי ערב וצידן וראיה אחרונה יש לומר דלא אפיק אלא מידי דתנן במתני' ולא בבריתא כערב וצידן וראיה, אבל הך דשמין עגל דמתניא בבריתא נמי לא אפקה בהדי ערב וצידן וראיה דלא איירי אלא בשנוי במשנה ולא בבריתא והו"ל לר"ת לפסוק כת"ק כיון דיש לדחות, וכל קבל דנא אית לן כלל אין הלכה כשיטה, ומדחזינן דר"ת שבק כלל אין הלכה כשיטה ופסיק כרשב"ג שמעינן דסבר ר"ת דכלל רשב"ג הוי גם בבריתא ומשו"ה דחי לכלל אין הלכה כשיטה ולשון במשנתנו אין מופת חותך דהוי במשנה דוקא ולא בבריתא, ואין ראיה מכל הסוגיות דמייתי הרב יד מלאכי וכמו שכתבנו בעניותנו לעיל ולא נעלם מעיני הרב שפתי כהן והרב חוות יאיר משנה הסמוכה שם, רק סברי דעם כל זה יש להוכיח מדברי התוספות דסבר ר"ת דכלל זה הוא אף בבריתא וכדאמרן, כן נ"ל לישב בדוחק, ומכל מקום הן לו יהי דכונתם כמו שכתבנו הו"ל לפרש דבריהם.