1ועוד הגדיל התימה הרב יד מלאכי על הרב ב"ח שהביא דברי הרב הרמב"ן בההיא דהצרי אינו אלא שרף ועוד כתב וז"ל ואשוב אתפלא עוד על הרמב"ן איך יצאת זאת מלפניו לומר כן על בריתא כיון דמשנתנו אמרו וכדהוכחתי לעיל בראיות מכריחות מלבד שהוא בעצמו כתב פ' ערבי פסחים ופ' יש נוחלין גבי אימתי דר"י לפרש דבמשנתנו אמרו ולא בבריתא, ובלא זה נמי אשכחנא להרמב"ן גופיה שכתב פ' הכותב דהך כללא דרשב"ג לאו דוקא הוא וליתיה אף במשנתנו ואיך כתב כן על בריתא וצ"ע עכ"ל, ועמו הסליחה כי הגדיל המדורה ומקשה ורמי על הרמב"ן מיניה וביה ומהש"ס ואסיק בצ"ע, ולא ראה שרש דברי הרמב"ן וחשב שזה שכתב הרב בית חדש הוא דעת הרמב"ן וגם הוא בפירוש כתב דהלכה כרשב"ג בהא כמ"ש הרב ב"ח ושתים זו לא שמענו דהרואה יראה דברי הרמב"ן ז"ל בפירושו פ' תשא דבתחילה פירש דצרי הוא שרף הנוטף מעצי הקטף וכתב וז"ל והוא מה ששנינו רשב"ג אומר הצרי וכו' אמרו בגמרא פ' במה מדליקין ר' שמעון בן אלעזר אומר אין מדליקין בצרי וכן היה רשב"א אומר הצרי אינו אלא שרף הבא מעצי הקטף וכו', וראיתי לרב רבינו משה שמכניס בקטורת עץ האילן הנזכר הוא הנקרא בערבי עוד בלאסן, נראה שסבור כי רשב"ג שאמר הצרי אינו אלא שרף וכו' בא לחלוק ולומר שאין הצרי מסמני הקטרת כי הוא אינו אלא שרף ודקטורת אין השרף נכנס בו אלא הקטף עצמו עכ"ל, עין רואה שהרמב"ן לא כתב דהלכה כרשב"ג במשנתנו והם דברי הרב ב"ח מדנפשיה, כי הרמב"ן לא ביאר טעמו של הרמב"ם מדוע פסק כרשב"ג אלא ביאר מהו דעת הרמב"ם בפירוש הבריתא דרשב"ג חולק שאין הצרי מסמני הקטרת כי אינו אלא שרף ובקטורת אין השרף נכנס בו אלא הקטף עצמו וביאור דבריו דסבר רשב"ג דבקטורת אין שרף זה הנוטף מעצי הקטף נכנס אלא הקטף ולאו בכל שרף קאמר, ובהכי לא קשיא מה שהקשה עליו מרן בכסף משנה פ"ב מכלי המקדש ע"ש.
