ראש דוד, בחוקתי ל׳

מהדורה: ראש דוד, מנטובה תרל"ו

30 ברכות פתח ↗

תַּנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כׇּל שֶׁלֹּא אָמַר ״אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה״ בְּבִרְכַּת הָאָרֶץ, וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד בְּ״בוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם״ — לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. נַחוּם הַזָּקֵן אוֹמֵר: צָרִיךְ שֶׁיִּזְכּוֹר בָּהּ בְּרִית. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: צָרִיךְ שֶׁיִּזְכּוֹר בָּהּ תּוֹרָה. פְּלֵימוֹ אוֹמֵר: צָרִיךְ שֶׁיַּקְדִּים בְּרִית לְתוֹרָה, שֶׁזּוֹ נִתְּנָה בְּשָׁלֹשׁ בְּרִיתוֹת,

1 ובזה אפשר לתת טעם למאי דקי"ל ברכות דף מ"ח: דחייב להזכיר ברית ותורה בברכת הארץ בברכת המזון ואם חיסר אחד מהם מחזירין אותו, ומן האמור ישנו בנותן טעם דישראל בצאתם ממצרים קיימו וקבלו השטר השני של עת מילת אברהם אע"ה ושם נאמר דמתנת הארץ בתנאי שיקבלו אלהותו וה' עמם, ובעת שבאו אבותינו לארץ כתיב יהושע ה' ד' וזה הדבר אשר מל יהושע, וארז"ל בר"ר פ' מ"ו דבר אמר להם ומלן מה אתם סבורים ליכנס לארץ ערלים, כך אמר הקב"ה לאברהם ונתתי לך ולזרעך אחריך על מנת ואתה את בריתי תשמור, עכ"ל הובא בילקוט ח"ב רמז ט"ו. ולפי דרכנו ניחא כי לא יצאו ממצרים אלא בקיום שטר המילה דשם נתנה הארץ על תנאי לקבל אלהותו יתברך, וכן מהמילה ניכר אלהותו יתברך כמ"ש בפליאה, הביאו בספר עמודיה שבעה עמוד א' סי' ד' דבהמות חיות ועופות עשה הקב"ה הבדל ביניהם בצורתם איזה אסור ואיזה מותר, ויש סימנים לטהורים ולאשר אינם טהורים, אך במין האדם לא עשה הבדל ביניהם ולכך ציוה לאברהם אע"ה המילה להיות הבדל ביניהם ולא עשה הבדל בשינוי צורתם כמו שעשה לבהמות וחיות ועופות כי האדם בצלם אלהים, ואם יהיה הבדל לטהורים יאמרו ח"ו שתי רשויות יש, ובזה פירש הרב הנזכר כמה ענינים דמהמילה מורה אחדותו יתברך ע"ש באורך, ונצרף זה להקדמתנו ויהיו הדברים נוחים, דבשטר המילה נתנה הארץ על תנאי קבלת אלהותו יתברך והמילה עצמה עדות על זה, ועתה שישראל היו נכונים לבא לרשת הארץ אמר להם יהושע כי לא יתכן להם ליכנס לארץ אם לא שימולו, כי יוצאי מצרים קבלו שטר המילה ופקעי השעבוד וביטלו לשטר בין הבתרים, ומאחר שכן א"א להם ליכנס לארץ אם לא ימולו. וזהו שמזכיר הכתוב שם כי כל יוצאי מצרים מולים היו אתיא זכירה אשר קבלו עליהם שטר המילה, וזהו כונת הכתוב שם היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם, כלומר דהם הפקיעו שעבוד מצרים והגלות בקבלת שטר המילה, ואם עתה לא ימולו א"כ צריך לחזור לשעבוד אבל עתה שמלו ומתמידים לקיים השטר השני א"כ אין עוד גלות ושעבוד, ושפיר קאמר היום גלותי את חרפת מצרים ומשום הכי חיובא רמיא להזכיר בברכת הארץ ברית ותורה להורות דשטר שני קיים והארץ נתנה לנו לשמור ברית מילה, כי הוא עיקר ומורה אלהותו יתברך כמ"ש בפליאה ובפירוש נתנה הארץ בעת המילה בתנאי שיקבלו אלהותו יתברך ותורתו והיו לאחדים ארץ וברית ותורה במעמד שלשתן בקשר אמיץ, וסימן לדבר הזכרת אבו"ת ארץ ברית ותורה.

30 בראשית רבה פתח ↗

וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ בראשית יז, ח, רַבִּי יוּדָן אָמַר חָמֵשׁ, אִם מְקַבְּלִים בָּנֶיךָ אֱלָהוּתִי אֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלוֹהַּ וּלְפַטְרוֹן, וְאִם לָאו לֹא אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלוֹהַּ וּלְפַטְרוֹן. אִם נִכְנָסִין בָּנֶיךָ לָאָרֶץ הֵן מְקַבְּלִין אֱלָהוּתִי וְאִם לָאו אֵינָם מְקַבְּלִים. אִם מְקַיְמִין בָּנֶיךָ אֶת הַמִּילָה הֵן נִכְנָסִים לָאָרֶץ וְאִם לָאו אֵין נִכְנָסִים לָאָרֶץ. אִם מְקַבְּלִים בָּנֶיךָ אֶת הַשַּׁבָּת הֵם נִכְנָסִין לָאָרֶץ וְאִם לָאו אֵינָם נִכְנָסִים. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חֶלְבּוֹ בְּשֵׁם רַבִּי אָבוּן בֶּן רַבִּי יוֹסֵי כְּתִיב יהושע ה, ד: וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר מָל יְהוֹשֻׁעַ, דָּבָר אָמַר לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ וּמָלָן, אָמַר לָהֶם מָה אַתֶּם סְבוּרִין שֶׁאַתֶּם נִכְנָסִין לָאָרֶץ עֲרֵלִים, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ וגו' עַל מְנָת בראשית יז, ט: וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר. וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר, רַבִּי הוּנָא וְרַבִּי יוֹחָנָן, רַבִּי הוּנָא אָמַר וְאַתָּה, מִכָּאן לְמוֹהֵל שֶׁיְהֵא מָהוּל. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר בראשית יז, יג: הִמּוֹל יִמּוֹל, מִכָּאן לְמוֹהֵל שֶׁיְהֵא מָהוּל. תַּנְיָא יִשְׂרָאֵל עָרֵל אֵינוֹ מוֹהֵל קַל וָחֹמֶר עוֹבֵד כּוֹכָבִים עָרֵל.

« ראש דוד Behar ראש דוד Bamidbar »