1ואם נפשך לומר הן לא יאמינו האומות בזה דאף בגלות נקראים קבוע, דהגם דלדידן הוא קשט אמרי אמת אין מופת על זה, להכי נסמכה פרשת ערכין דכתיב בערכך נפשות ומיניה דרשינן בערכין דף ד' ודף ך' דדבר שהנשמה תלויה בו נותן ערך כלו וישראל הוי כדבר שהנשמה תלויה בו והוי ככל הגוף הם האומות וליכא רובא כמש"ל משם ס' מקור חיים, ואם יאמרו הגויים כל זה היה עד שהייתם בארץ והיתה השראת שכינה אבל כבר גרש אתכם על כן יאמרו המושלים עבד שמכרו רבו ואשה שגרשה בעלה יש להם זה על זה כלום לזה נסמכה פרשת תמורה דכתיב לא יחליפנו ולא ימיר אותו טוב ברע ואמרו רז"ל טוב אלו ישראל ברע אלו א"ה עכו"ם והקב"ה אינו ממיר אותנו, ומינה דישראל הם טוב ודבר חשוב אפילו באלף לא בטיל ונסמכה פרשת במדבר שזכו לתורה משום היוחסין כמש"ל, והוא סמיכות סוף בחוקותי אלה המצות אשר ציוה ה' אל משה בהר סיני שאו את ראש כמשז"ל שלא זכו בתורה אלא בשביל היוחסין כלו זרע אמת והוא דבר חשוב זך ונקי בלי שום תערובת ואפילו באלף לא בטיל וגם הוא דבר שבמנין ואין לו ביטול כמ"ש המפרשים לבטל טענת רובא ונסמכה פרשת דגלים הן הן המרכבה בסדר עליון דוגמא של מעלה להורות כי אנו בנים וא"כ לא שייך טענת רוב כמש"ל, וגם לא אפשר שח"ו ה' גרשנו כי לא יצוייר לבן שלא יהיה בן ואת ה' נעבוד וה' אתנו כאשר היה עם אבותינו תלתא דמרחמי אבהן דעלמא גדולים צדיקים שאפילו במיתתם קרויים חיים.
