ראש דוד, במדבר כ״ג

מהדורה: ראש דוד, מנטובה תרל"ו

מפרשים:
1 הוא הדבר אשר ייעדנו לפרש המאמר שהתחלנו בו, בשעה שקבלו ישראל את התורה נתקנאו אומות העולם ואמרו מה ראו אלו להתקרב דאפשר דרצו לרמוז דמאחר דא"ה לא רצו לקבל התורה א"כ מה ראו ישראל להתקרב ולא ראו כי הם הרבים ואחרי רבים להטות, א"ל הקב"ה הביאו לי ספר יוחסין שלכם כשם שבני מביאין, רמז להם דישראל הם בנים לה' ולגבי בנים ליכא רובא, ותו דאינהו לא חשיבי דאין להם יוחסין והיינו כדאמרינן בסנהדרין דף כ"ו קשר רשעים אינו מן המנין, וסיים בעל המאמר לכך מנאן בראש הספר הזה רמז טענה אחרת שכתבו המפרשים בטעם המנין כי היכי דליהוו דבר שבמנין דאפילו באלף לא בטיל, ודריש סמוכין אלה המצות אשר ציוה ה' בהר סיני ואח"כ שאו את ראש שלא זכו ליטול התורה אלא בשביל היוחסין דשם יה מעיד עליהם והם בני אל חי וגם הוו דבר שבמנין דאפילו באלף לא בטיל ונסתם פיהם של א"ה דתו ליכא טענת רוב, וסמוך למנין באו הדגלים להורות בפרסום שהם בנים כמש"ל וגם לרמוז שאר טעמים דחזקה שיש עמה סברא גדולה דמפקא מידי רובא וגם הם דבר חשוב דאף באלף לא בטיל כדאמרן, ועוד יתבאר בסמיכות הפרשיות לקמן בס"ד.