רקנאטי על התורה, וישב ט׳

מהדורה: רקנאטי על התורה

מפרשים:
1 ספר הבהיר ישב רבי אמוראי ודרש מה זכתה תמר ויצאו ממנה פרץ וזרח מפני שהיתה שמה תמר. מאי טעמא איקרי פרץ וזרח פרץ איקרי על שם הלבנה. וזרח איקרי על שם החמה. פרץ על שם שהלבנה נפרצת לעתים ונבנית לעתים. וזרח איקרי על שם החמה. והא פרץ הוא היה הבכור והחמה גדולה מן הלבנה לא קשיא דהא כתיב ויתן יד. וכתיב ואחר יצא אחיו אשר על ידו השני דהוא הוה ליה להיות בכור. ומפני שמחת הקב"ה שצפה שעתיד לצאת ממנו שלמה שעתיד לומר שיר השירים החזירו. ומאי טעמא איקרי תמר ולא איקרי שאר שמות מפני שהיא נקבה נקבה סלקא דעתך אלא אימא שכוללת זכר ונקבה דכל אילני תמרים כלולים זכר ונקבה והאיך שהלולב הוי זכר והפרי מבחוץ הוי זכר ומבפנים הוי נקבה והיאך בגרעינו שהיא סדוקה כעין אשה וכנגדה כח הלבנה למעלה. ובבראשית רבה אמרו רז"ל צדיק כתמר יפרח מה תמרה וארז יש להם תאוה אף הצדיקים מתאוים להקדוש ב"ה זהו שאמר הכתוב אמרתי אעלה בתמר אוחזה בסנסיניו שה"ש ז ט'. הם דברי ישראל בגלות האומרים כי אעפ"י שגרם העון חשבתי שאעלה לגדולה בזכות השכינה הנמשלת לתמר הכלולה אוחזה בסנסיניו בזכות שאנו אוחזים בידינו מעשיה וזכיותיה. ויהיו נא שדיך וגו' ר"ל ויהי מקום יניקתיך כאשכלות הגפן שתקבלו זוהר ושפע ממקור החכמה. וריח אפך כתפוחים. המשל על קבלתה משני הכרובים: