1
ובספר הזוהר קדושים פ"ו א' רבי אלעזר פתח ואמר אתם עדי נאם יי' וגו'. . תנינן אילין שמיא וארעא דכתיב העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ. . אבל ישראל אינון סהדין אילין על אילין ושמיא וכולא סהדין עלייהו. . ועבדי אשר בחרתי דא יעקב. . דכתיב ויאמר לי עבדי אתה וכתיב ואתה יעקב עבדי. . ואית דאמרי דא דוד. . ודוד עבד איקרי דכתיב למען דוד עבדי. . דא דוד עילאה. . מאי כי אני הוא. . דאיתרעתי בההוא דוד ובההוא יעקב. . אני הוא אינון ממש. . דלפני לא נוצר אל. . דתנינן קרא קודשא בריך הוא ליעקב אל דכתיב ויקרא לו אל אלהי ישראל. . קודשא בריך הוא קרא ליעקב אל הדא הוא דכתיב לפני לא נוצר אל. . ובגיני כך אני הוא כלא. . כמה דאתמר ואחרי לא יהיה. . דהא דוד הכי איקרי ולא אית בתראי אלהא אחרא. . הרי לך כוונתם בפירוש כי השמים והארץ הנזכרים הם העליונים הנקראים יעקב ודוד וזהו אמרו נאם יי' והבן זה. ומעתה יהיה פירוש הפסוק לפני לא נוצר אל ואחרי לא יהיה ברור לפניך כי הרמז בהם ליעקב ודוד הנזכרים שהם נקראים פנים ואחור וכבר פירשתיו. וטעם כי הוא חייך הרמז לתורה שקדמה שנאמר בה החכמה תחיה בעליה קהלת ז יב. ומטעם שעשועים יום יום משלי ח ל' הרמז לשני ימים מששת ימי בראשית כבר פירשתיו: