רקנאטי על התורה, כי תבוא י״ג

1 שורך טבוח לעיניך. הזכיר שלשה דברים שור וחמור וצאן הפך ויהי לי שור וחמור צאן הרמז לשלשה אבות העליונים הנקראים בשם זה השור בשמאל שנאמר ופני שור מהשמאל הרמז למדת הגבורה חמור דא חמורו של אברהם אבינו ע"ה הנוער במשמרה ראשונה צאן הרמז למכריע ראשון הנקרא אדם שנאמר ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם יחזקאל לד יז והנה כלל כל הכחות העליונים. והזכיר טביחה בשור לפי פעולתה וגזילה בחמור שנאמר כי חלק יי' עמו. והקדים השור לחמור כד"א ובלא מחיר יין וחלב ישעיה נה א ואמר ולא ישוב לך מלשון בשובה ונחת תושעון ישעיה ל טו. וטעם נתונות לאויביך כי ישפיעו כחות הטומאה על האומות. ואין לך מושיע כי נסתמו צינורות החסד והרחמים המשפיעין לישראל כענין שנאמר כל מאורי אור בשמים אקדירם עליך יחזקאל לב ח רוצה לומר שכל הכחות העליונים ילמדו עליהם חובה. וטעם ברוב כל ידעת פירוש מלת כל מפסוק ויי' ברך את אברהם בכל וכבר פירשתי וכן בחוסר כל ואמרו רבותינו ז"ל בנדרים בחוסר כל זו אשה והוא כענין הצדיק אבד ואין איש שם על לב ישעיה כז א וכבר פירשתי. ובטוב לבב הרמז לדו פרצופין הנקראין טוב ולב והבן זה. עול ברזל עולה של מדת הדין הקשה כד"א בחרבו הקשה וטעם ליראה את השם הנכבד והנורא הזה הרמז להקדוש ברוך הוא ולשכינת עוזו הנרמזים בשם הנכבד והנורא. והבן כי לא הזכיר הגדול והגבור כי מלת גדולה מורה על החסד ובהיותם אוכלים בשר בניהם ובנותיהם אין חסדו פועלת שם. גם לא הזכיר הגבור כי אין גבורתו נכרת כשהם נתונים תחת אויביהם ועל זה הנביאים האחרונים אחר משה רבינו עליו השלום מעטו לפעמים בשבחו של מקום לפי צורך השעה כי גם משה רבינו ע"ה כך כי לולי זה לא היו רשאין למעט על מה שאמרו משה רבינו ע"ה ומה שאמרו רבותינו ז"ל משל למלך שהיו לו אלף אלפין דינרי זהב והיו מקלסין אותו בשל כסף לא גנאי הוא לו כתב הרב רבי עזרא ז"ל כבר ידעת כי דברים אלו נאמרו על האור הראשון עד כאן לשונו. והבן כוונתו היטב ולא יקשה לך ריבוי התארים הנזכרים בספר היכלות והבן זה. אף כי לפי הפשט יש לחלק בין יחיד לציבור. וטעם למען תדעו כי אני יי' אלהיכם אף כי הם דברי משה כבר פירשתי כי פיו כפי השכינה: