רקנאטי על התורה, בשלח כ״א

מהדורה: רקנאטי על התורה

« רקנאטי על התורה Bo רקנאטי על התורה Yitro »

21 ספר הזהר פתח ↗

תָּא חֲזֵי, כַּהֲנָא לָא עָיֵיל גַּרְמֵיהּ לְהַאי, אֶלָּא כַּד הִיא יָהֲבַת גַּרְמָהּ קַמֵּיהּ, מִפְּאָה נ"א לזכאה זִמְנָא, וּתְרֵין שָׁאִיל לָהּ, כֵּיוָן דְּאִיהִי בַּעְיָא לְאִשְׁתַּכְּחָא זַכָּאָה, כְּדֵין כַּהֲנָא עָבִיד עוֹבָדָא, בְּגִין לְאַסְגָּאָה שְׁלָמָא. כַּהֲנָא כְּתִיב שְׁמָא קַדִּישָׁא חַד זִמְנָא בְּאֹרַח מֵישָׁר, לְבָתַר כָּתַב לֵיהּ לְמַפְרֵעַ אַתְוָון נ"א סריטין טְרִיסִין בִּטְהִירִין, דִּינָא בְּדִינָא, רַחֲמֵי בְּרַחֲמֵי, רַחֲמֵי בְּדִינָא, וְדִינָא בְּרַחֲמֵי. אִשְׁתְּכַחַת זַכָּאָה, אַתְוָון רַחֲמֵי אִשְׁתְּכָחוּ, וְדִינִין סַלְּקִין. לָא אִשְׁתְּכַחַת כַּדְּקָא יָאוּת, רַחֲמֵי סַלְּקִין, וְדִינִין אִשְׁתְּאָרוּ, וּכְדֵין דִּינָא אִתְעָבִיד. רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאָמַר, שמות ט״ו:כ״ג וַיָבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתּוֹת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם, הָא אוּקְמוּהָ. אָמַר, תַּוַּוהְנָא אֵיךְ בְּנֵי עָלְמָא לָא מִסְתַּכְּלִין וְלָא מִשְׁתַּדְּלִין בְּמִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא, הָכָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא, אֲמַאי כְּתִיב הָכָא שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ. אֲבָל וַדַּאי רָזָא דְּמִלָּה, דְּהָכָא עַל מַיָּיא הֲוָה, בְּגִין דְּמִצְרָאֵי הֲווֹ אָמְרֵי, דִּבְנַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל הֲווֹ מִנַּיְיהוּ, וַהֲווּ כַּמָה בְּיִשְׂרָאֵל דְּחַשְׁדִין לְאִנְתְּתַיְיהוּ בְּדָא. עַד דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מָטָא לוֹן לְהַאי אֲתָר, וּבָעֵי לְמִבְדַּק לוֹן, מַה כְּתִיב וַיָבֹאוּ מָרָתָה וְגוֹ'. וְיִצְעַק אֶל יְיָ וְגוֹ'. אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֹשֶׁה, מֹשֶׁה מַה אַתְּ בָּעֵי, הָא כַּמָה חֲבִילִין קַיְימִין גַּבַּיְיכוּ הָכָא, וַאֲנָא בָּעֵינָא לְמִבְדַּק הָכָא נְשֵׁיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, כְּתוֹב שְׁמָא קַדִּישָׁא, וּרְמֵי לְמַיָּיא, וְיִבָּדְקוּן כֻּלְּהוֹן, נְשֵׁי וְגוּבְרִין, וְלָא יִשְׁתְּאַר לַעַז עַל בָּנַי. וְעַד דְּיִבָּדְקוּן כֻּלְּהוּ הָכָא, לָא אַשְׁרֵי שְׁמִי עָלַיְיהוּ, מִיַּד וַיּוֹרֵהוּ יְיָ עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם, דָּא שְׁמָא קַדִּישָׁא, הַהוּא דְּהֲוָה כּוֹתֵב כַּהֲנָא לְמִבְדַּק נְשֵׁיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, כְּדֵין, שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ. וְאִי תֵּימָא נְשֵׁיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל יָאוּת, אִינּוּן אֲמַאי. אֶלָּא אוּף אִינּוּן בַּעְיָין, דְּלָא אִסְתַּאֲבוּ בִּנְשֵׁיהוֹן דְּמִצְרָאֵי. וּנְשֵׁיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל לָא אִסְתַּאֲבוּ בְּמִצְרָאֵי, כָּל אִינּוּן שְׁנִין דַּהֲווֹ בֵּינַיְיהוּ, וְכֻלְּהוּ נָפְקוּ גּוּבְרִין וְנוּקְבִין זַכָּאִין, וְאִשְׁתְּכָחוּ זַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל קַדִּישִׁין, זַכָּאִין, כְּדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַשְׁרֵי שְׁמֵיהּ בֵּינַיְיהוּ, וְעַל דָּא עַל מַיָּא וַדַּאי, שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ אוּף הָכָא, בְּמַיָּא בָּדִיק כַּהֲנָא לְאִתְּתָא, וּבִשְׁמָא קַדִּישָׁא.

1 ויצעק אל יי' ויורהו יי' עץ וגו'. ספר הזוהר נשא קכ"ד ב' רבי אלעזר פתח ויבאו מרתה. . אמר רבי אלעזר תוהנא איך בני עלמא לא מסתכלי ולא משתדלי באורייתא. . הכא אית לאסתכלא אמאי כתיב שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו. . אבל ודאי רזא דמלה הוא דהכא על מייא הוה. . בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מינייהו. . והוו כמה בישראל דהוו חשדין לאנתתייהו בדא. . עד דקודשא בריך הוא מטא לון בהאי אתר ובעא למיבדק לון. . מאי כתיב ויבואו מרתה וגו'. ויצעק אל י"י ויורהו י"י עץ. . אמר קב"ה למשה מה את בעי הא כמה חבילין קיימי גבייהו. . דאת ואנא בעינא למיבדק הכא נשיהון דישראל. . כתוב שמא ורמי למיא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא אישתאר לעז על בני. . ועד דיבדקון כלהו הכא לא ישרי שמי עלייהו. . מיד ויורהו י"י עץ. . דא שמא קדישא ההוא דהוה כתיב כהנא למיבדק נשיהון דישראל. . כדין שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו. ולפי זה יהיה פירוש הפסוק ויבאו מרתה מלשון מי המרים המאררים. ושם נסהו כי בדקן כסוטות:

« רקנאטי על התורה Bo רקנאטי על התורה Yitro »