מקור צפניה ב׳:י״ד
14 וְרָבְצ֨וּ בְתוֹכָ֤הּ עֲדָרִים֙ כׇּל־חַיְתוֹ־ג֔וֹי גַּם־קָאַת֙ גַּם־קִפֹּ֔ד בְּכַפְתֹּרֶ֖יהָ יָלִ֑ינוּ ק֠וֹל יְשׁוֹרֵ֤ר בַּֽחַלּוֹן֙ חֹ֣רֶב בַּסַּ֔ף כִּ֥י אַרְזָ֖הֿ עֵרָֽה׃
פירוש רש"י על צפניה ב׳:י״ד
14 כָּל חַיְתוֹ גוֹי. כָּל בֶּהֱמוֹת הַגּוֹיִם.
15 קָאַת וְקִפֹּד. עוֹפוֹת.
16 בְּכַפְתּוֹרֶיהָ. פומל״ש שֶׁבְּרֹאשׁ הַגָּג.
17 חֹרֶב בַּסַּף. הַחֻרְבָּן יִהְיֶה נִכָּר בְּסִפֵּי הַבַּיִת.
18 קוֹל יְשׁוֹרֵר בַּחַלּוֹן. קוֹל הָעוֹפוֹת מְצַפְצְפִים בַּחֲלוֹנוֹת.
19 כִּי אַרְזָה עֵרָה. כִּי אֲרָזֶיהָ עִקֵּר וְשֵׁרַשׁ, כְּמוֹ ״עָרוּ עָרוּ״ תהלים קלז:ז. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״וְטַלְלָהּ סָתְרוּ״ – הוּא גַּג הַבַּיִת הַסָּפוּן בְּאֶרֶז, שֶׁאֲפִלּוּ בָּתֵּי אֲבָנִים מְסַכְּכִין בִּנְסָרִים שֶׁל עֵץ.