רש"י על זכריה ה׳:ט׳

« רש"י על זכריה ה׳:ח׳ רש"י על זכריה ה׳:י״א »

9 וָאֶשָּׂ֨א עֵינַ֜י וָאֵ֗רֶא וְהִנֵּה֩ שְׁתַּ֨יִם נָשִׁ֤ים יֽוֹצְאוֹת֙ וְר֣וּחַ בְּכַנְפֵיהֶ֔ם וְלָהֵ֥נָּה כְנָפַ֖יִם כְּכַנְפֵ֣י הַחֲסִידָ֑ה וַתִּשֶּׂ֙אנָה֙ אֶת־הָ֣אֵיפָ֔ה בֵּ֥ין הָאָ֖רֶץ וּבֵ֥ין הַשָּׁמָֽיִם׃

פירוש רש"י על זכריה ה׳:ט׳

9 שְׁתַּיִם נָשִׁים יוֹצְאוֹת. מִן הַבַּיִת:

10 הַחֲסִידָה. דַּיָּה לְבָנָה וולטויא״ר בְּלַעַ״ז חולין סג.׃

« רש"י על זכריה ה׳:ח׳ רש"י על זכריה ה׳:י״א »