רש"י על זכריה ה׳:ו׳

6 וָאֹמַר מַה הִיא. הַיּוֹצֵאת שֶׁתֹּאמַר אֵלַי לִרְאוֹת:

7 וַיֹּאמֶר זֹאת הָאֵיפָה. שֶׁתֵּרָאֶה יוֹצֵאת כְּמִין אֵיפָה שֶׁמּוֹדְדִין בָּהּ:

8 וַיֹּאמֶר זֹאת עֵינָם בְּכָל הָאָרֶץ. וּלְאַחַר שֶׁרְאִיתִיהָ אָמַר: זֹאת הִיא מִדָּה שֶׁלָּקוּ בָּהּ אוֹתָם שֶׁעֵינֵיהֶם בְּכָל הָאָרֶץ לִגְזֹל וְלַעֲשֹׁק, ״לְהַקְטִין אֵיפָה וּלְהַגְדִּיל שֶׁקֶל״ עמוס ח:ה, וְנִמְדַּד לָהֶם סְאָה בִּסְאָה: