מקור זכריה י״א:י׳
10 וָאֶקַּ֤ח אֶת־מַקְלִי֙ אֶת־נֹ֔עַם וָאֶגְדַּ֖ע אֹת֑וֹ לְהָפֵיר֙ אֶת־בְּרִיתִ֔י אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖תִּי אֶת־כׇּל־הָעַמִּֽים׃
פירוש רש"י על זכריה י״א:י׳
10 וָאֶקַּח אֶת מַקְלִי אֶת נֹעַם. שָׁבַרְתִּי אֶת כֹּחַ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל בִּימֵי יְהוֹאָחָז בֶּן יֵהוּא, עַד כִּי אִבְּדָם מֶלֶךְ אֲרָם וַיְשִׂימֵם כֶּעָפָר לָדוּשׁ מלכים ב יג:ז. וּבִימֵי הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה, שֶׁמְּסַרְתִּים בְּיַד סַנְחֵרִיב וְהִגְלָהוּ שם יז:
11 לְהָפֵר אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת כָּל הָעַמִּים. לְהַרְאוֹתָם, שֶׁבִּשְׁבִיל שֶׁבָּגְדוּ בִּי הֵפַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי עִם כָּל הָעַמִּים עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יַזִּיקוּם. שֶׁעַל מְנָת כֵּן נָתַתִּי לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁאִם יִשְׁמְרוּהָ, שֶׁיִּהְיוּ חֵרוּת מִן הַמַּלְכֻיּוֹת; שֶׁלֹּא תְּהֵא אֻמָּה וְלָשׁוֹן שׁוֹלֶטֶת בָּהֶם ערובין נד.. וְאַל תִּתְמַהּ אִם דִּבֵּר הַמִּקְרָא תְּשׁוּעָתָם מִיַּד שׂוֹנֵא בִּלְשׁוֹן כְּרִיתַת בְּרִית אֶת הַשּׂוֹנֵא, שֶׁהֲרֵי מָצִינוּ מִקְרָא דֻּגְמָתוֹ: ״וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית בַּיּוֹם הַהוּא עִם חַיַּת הַשָּׂדֶה וְגוֹמֵר״ הושע ב:כ: