רש"י על שיר השירים ח׳:א׳

1 מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי. שֶׁתָּבֹא לְנַחֲמֵנִי כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה יוֹסֵף לְאֶחָיו שֶׁגְּמָלוּהוּ רָעָה, וְנֶאֱמַר בּוֹ "וַיְנַחֵם אוֹתָם":

2 אֶמְצָאֲךָ בַחוּץ אֶשָּׁקְךָ. אֶמְצָא נְבִיאֶיךָ מְדַבְּרִים בִּשְׁמֶךָ, וַאֲחַבְּקֵם וַאֲנַשְּׁקֵם. גַּם יָדַעְתִּי כִּי "לֹא יָבֻזוּ לִי", כִּי כְדַאי הִיא אַהֲבָתְךָ שֶׁתְּהֵא אֲהוּבָתְךָ סוֹבֶבֶת לְחַזֵּר אַחֲרֶיהָ: