רש"י על שיר השירים ז׳:ו׳

6 רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל. אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁבָּרֹאשׁ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָ". הֲרֵי הִיא חָזְקָן וּמוֹרָאָן כְּסֶלַע הָרִים, וְכַרְמֶל הוּא רֹאשׁ הֶהָרִים:

7 וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ. קְלִיעַת שַׂעֲרוֹת נְזִירַיִךְ נָאָה בְמִצְוֹת כִּקְלִיעַת אַרְגָּמָן:

8 וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ. עַל שֵׁם שֶׁהַקְּלִיעָה מֻדְלֵת עַל גֹּבַהּ הָרֹאשׁ:

9 מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים. שְׁמוֹ שֶׁל מָקוֹם קָשׁוּר בַּתַּלְתַּלִּים, שֶׁנֶּאֱמַר, "נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ":

10 רְהָטִים. קורנ"ץ בְּלַעַ"ז. כֵּן קוֹרִין לְתַלְתַּלֵּי הָאֲזוֹרוֹת שֶׁקּוֹשְׁרִין בָּהֶן הַחֲגוֹרוֹת. דָּבָר אַחֵר: "מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים" הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְשָׁר בְּאַהֲבָה, בְּמִצְוֹת, וּבְרִיצוֹת שֶׁאַתֶּם רָצִים לְפָנָיו: