רש"י על שיר השירים ב׳:ט״ו

15 אֶחֱזוּ לָנוּ שׁוּעָלִים. שָׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת קוֹלָם, צִוָּה אֶת הַיָּם וּשְׁטָפָם. זֶהוּ: "אֶחֱזוּ לָנוּ הַשּׁוּעָלִים הַלָּלוּ", הַקְּטַנִּים עִם הַגְּדוֹלִים, שֶׁאַף הַקְּטַנִּים הָיוּ מְחַבְּלִים אֶת הַכְּרָמִים בְּעוֹד כְּרָמֵינוּ סְמָדַר, שֶׁהָעֲנָבִים דַּקִּים. כְּשֶׁהָיְתָה בַת יִשְׂרָאֵל יוֹלֶדֶת זָכָר וְהִיא טוֹמַנְתּוֹ, וְהָיוּ הַמִּצְרִים נִכְנָסִים לְבָתֵּיהֶם וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַזְּכָרִים, וְהַתִּינוֹק טָמוּן, וְהוּא בֶן שָׁנָה אוֹ בֶן שְׁנָתַיִם. וְהֵן מְבִיאִין תִּינוֹקוֹת מִבֵּית מִצְרִי, וְתִינוֹק מִצְרִי מְדַבֵּר, וְתִינוֹק יִשְׂרָאֵל עוֹנֵהוּ מִמָּקוֹם שֶׁטָּמוּן שָׁם, וְהָיוּ תוֹפְשִׂין וּמַשְׁלִיכִין אוֹתוֹ לַיְאוֹר. וְלָמָּה קָרָא אוֹתָם שׁוּעָלִים? מָה הַשּׁוּעָל הַזֶּה מַבִּיט לִפְנוֹת לַאֲחוֹרָיו לִבְרֹחַ, אַף מִצְרִים מַבִּיטִים לַאֲחוֹרֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל":

16 שֻׁעָלִים קְטַנִּים. כְּתִיב חָסֵר וי"ו עַל שֵׁם שֶׁהָיָה נִפְרָע מֵהֶם בְּמַיִם, שֶׁנִּמְדְּדוּ בְשָּׁעֳלוֹ שֶׁל מָקוֹם: