מקור רות ד׳:א׳
1 וּבֹ֨עַז עָלָ֣ה הַשַּׁ֘עַר֮ וַיֵּ֣שֶׁב שָׁם֒ וְהִנֵּ֨ה הַגֹּאֵ֤ל עֹבֵר֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּר־בֹּ֔עַז וַיֹּ֛אמֶר ס֥וּרָה שְׁבָה־פֹּ֖ה פְּלֹנִ֣י אַלְמֹנִ֑י וַיָּ֖סַר וַיֵּשֵֽׁב׃
פירוש רש"י על רות ד׳:א׳
1 פְּלֹנִי אַלְמֹנִי. וְלֹא נִכְתַּב שְׁמוֹ לְפִי שֶׁלֹּא אָבָה לִגְאֹל:
2 פְּלֹנִי אַלְמֹנִי. מְתֻרְגָּם בַּנְּבִיאִים "כַּסִּי וְטָמִיר":
3 פְּלֹנִי. מְכֻסֶּה וְנֶעְלָם לְשׁוֹן "כִּי יִפָּלֵא", "הֲיִפָּלֵא מֵהַ' דָּבָר":
4 אַלְמֹנִי. אַלְמוֹן מִבְּלִי שֵׁם. סְפָרִים אֲחֵרִים, אַלְמֹנִי שֶׁהָיָה אַלְמָן מִדִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁהָיָה לוֹ לִדְרשׁ, עַמּוֹנִי וְלֹא עַמּוֹנִית, מוֹאָבִי וְלֹא מוֹאָבִית וְהוּא אָמַר, "פֶּן אַשְׁחִית אֶת נַחֲלָתִי":