רש"י על רות ג׳:ט׳

9 וַיֹּ֖אמֶר מִי־אָ֑תְּ וַתֹּ֗אמֶר אָֽנֹכִי֙ ר֣וּת אֲמָתֶ֔ךָ וּפָרַשְׂתָּ֤ כְנָפֶ֙ךָ֙ עַל־אֲמָ֣תְךָ֔ כִּ֥י גֹאֵ֖ל אָֽתָּה׃

פירוש רש"י על רות ג׳:ט׳

9 וּפְָרַשְׂתָּ כְנָפֶךָ. כְּנַף בִּגְדְּךָ לְכַסּוֹתִי בְטַלִּיתְךָ וְהוּא לְשׁוֹן נִשּׂוּאִין:

10 כִּי גֹאֵל אָתָּה. לִגְאֹל נַחֲלַת אִישִׁי כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "וּבָא גוֹאֲלוֹ הַקָּרוֹב אֵלָיו וְגָאַל וגו'". וַחֲמוֹתִי וַאֲנִי צְרִיכוֹת לִמְכֹּר נַחֲלָתֵנוּ, וְעַתָּה עָלֶיךָ לִקְנוֹת. קְנֵה גַם אוֹתִי עִמָּהּ שֶׁיִּזָּכֵר שֵׁם הַמֵּת עַל נַחֲלָתוֹ, כְּשֶׁאָבֹא עַל הַשָּׂדֶה יֹאמְרוּ "זֹאת אֵשֶׁת מַחְלוֹן":

« רש"י על רות ג׳:ח׳ רש"י על רות ג׳:י׳ »