רש"י על רות ב׳:י״ד

« רש"י על רות ב׳:י״ג רש"י על רות ב׳:ט״ז »

14 וַיֹּ֩אמֶר֩ לָ֨הֿ בֹ֜עַז לְעֵ֣ת הָאֹ֗כֶל גֹּ֤שִֽׁי הֲלֹם֙ וְאָכַ֣לְתְּ מִן־הַלֶּ֔חֶם וְטָבַ֥לְתְּ פִּתֵּ֖ךְ בַּחֹ֑מֶץ וַתֵּ֙שֶׁב֙ מִצַּ֣ד הַקֹּצְרִ֔ים וַיִּצְבׇּט־לָ֣הּ קָלִ֔י וַתֹּ֥אכַל וַתִּשְׂבַּ֖ע וַתֹּתַֽר׃

פירוש רש"י על רות ב׳:י״ד

14 וְטָבַלְתְּ פִּתֵּךְ בַּחֹמֶץ. מִכַּאן שֶׁהַחֹמֶץ יָפֶה לְשָׁרָב:

15 וַיִּצְבָּט לָהּ קָלִי. וַיּוֹשֶׁט לָהּ. וְאֵין לוֹ דִמְיוֹן בַּמִּקְרָא אֶלָּא בִלְשׁוֹן מִשְׁנָה: אֲחוֹרַיִם וְתָוֶךְ וּבֵית הַצְּבִיטָה:

« רש"י על רות ב׳:י״ג רש"י על רות ב׳:ט״ז »