מקור תהילים נ״ה:כ״ב
22 חָלְק֤וּ מַחְמָאֹ֣ת פִּיו֮ וּֽקְרָב־לִ֫בּ֥וֹ רַכּ֖וּ דְבָרָ֥יו מִשֶּׁ֗מֶן וְהֵ֣מָּה פְתִחֽוֹת׃
פירוש רש"י על תהילים נ״ה:כ״ב
22 חָלְקוּ. לְשׁוֹן חֲלַקְלַקּוֹת:
23 מַחְמָאוֹת. לְשׁוֹן חֶמְאָה, וְהַמֵּ״ם הָרִאשׁוֹנָה יְסוֹד נוֹפֵל הִיא בַּתֵּיבָה, כְּמֵ״ם שֶׁל מַעֲשֶׂה וּכְמֵ״ם שֶׁל ״מַאֲמָר״ אסתר א:טו:
24 וּקְרָב לִבּוֹ. לִבּוֹ לְמִלְחָמָה:
25 וְהֵמָּה פְתִחוֹת. מְנַחֵם פָּתַר לְשׁוֹן חֲרָבוֹת, כְּמוֹ ״וְאֶת אֶרֶץ נִמְרֹד בְּפִתְחֶיהָ״ מיכה ה:ה: כְּפִיּוֹת חֶרֶב ס״א אינו. וְאוֹמֵר אֲנִי: לְשׁוֹן קְלָלָה הוּא בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי, כְּדַאֲמַר: כָּתַב אֲמֵימַר פְּתִיחָא עֲלָהּ – וְהוּא שְׁטַר שַׁמְתָּא: