רש"י על תהילים י״ט

1 הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל. הַמְשׁוֹרֵר עַצְמוֹ פֵּרַשׁ אֶת הַדָּבָר: אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים. אֵינָן מְדַבְּרִים עִם הַבְּרִיּוֹת, אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁבְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם וּמְאִירִים לַבְּרִיּוֹת, מִתּוֹךְ כָּךְ מְסַפְּרִים הַבְּרִיּוֹת כְּבוֹד אֵל וּמוֹדִים וּמְבָרְכִין עַל הַמְּאוֹרוֹת:

2 וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ. הַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת, שֶׁהֵם מַעֲשֵׂה יָדָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲשֶׁר הֵם שָׁם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם״ בראשית א:יז, וּמִשָּׁם מַגִּידִים כְּבוֹדוֹ:

3 יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר. מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית מִתְחַדֵּשׁ מִיּוֹם אֶל יוֹם; לָעֶרֶב חַמָּה שׁוֹקַעַת וְזוֹרַחַת לַבֹּקֶר, וּמִתּוֹךְ כָּךְ יַבִּיעוּ הַבְּרִיּוֹת אִמְרֵי שֶׁבַח עַל יְדֵי הַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת, שֶׁמּוֹרִים אֶת הַבְּרִיּוֹת לְקַלֵּס וּלְהוֹדוֹת. מְנַחֵם פֵּתַר ״יַבִּיעַ״ לְשׁוֹן ״מַעְיָן נוֹבֵעַ״:

4 יְחַוֶּה. לְשׁוֹן הַגָּדָה:

5 בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם. קַו הַשָּׁמַיִם שֶׁהֵם נִמְתָּחִים עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת כֵּן בִּקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם שֶׁהַכֹּל מְדַבְּרִים בַּנִּפְלָאוֹת שֶׁהֵם רוֹאִים:

6 לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:

7 אֹהֶל בָּהֶם. בַּשָּׁמַיִם, מִכָּאן שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ נָתוּן בְּתוֹךְ תִּיקוֹ תנחומא, תצוה ח:

8 וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ. בְּכָל בֹּקֶר, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל:

9 וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם. הַקָּפַת סִבּוּבוֹ מִקָּצֶה אֶל קָצֶה:

10 וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ. אִילְמָלֵא נִיתַּן בָּרָקִיעַ הַתַּחְתּוֹן, לֹא הָיָה אָדָם נִסְתָּר מִפָּנָיו מִפְּנֵי חֲמִימוּתוֹ. שֶׁחַמָּה וּלְבָנָה בָּרָקִיעַ הַשֵּׁנִי, כְּדְאָמְרִינַן חגיגה יב:: שִׁבְעָה רְקִיעִים הֵם: וִילוֹן, רָקִיעַ, שְׁחָקִים, זְבוּל, מָכוֹן, מָעוֹן, עֲרָבוֹת. וּמוֹנֶה לָהֶם כְּסִדְרָן: וִילוֹן אֵינוֹ מְשַׁמֵּשׁ כְּלוּם, רָקִיעַ יֵשׁ בּוֹ חַמָּה וּלְבָנָה, כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְכוּ׳:

11 תּוֹרַת ה׳ תְּמִימָה. גַּם הִיא מְאִירָה כַּשֶּׁמֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּסוֹף הָעִנְיָן מְאִירַת עֵינָיִם וְאוֹמֵר משלי ו:כג ״כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר״. דָּבָר אַחֵר: וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ לְיוֹם הַדִּין וְלִהַט אוֹתָם הַיּוֹם הַבָּא מלאכי ג:יט, אֲבָל תּוֹרַת ה׳ תְּמִימָה הִיא מְשִׁיבַת נָפֶשׁ לְדַרְכֵי חַיִּים וּמְגִנָּה הִיא עַל לוֹמְדֶיהָ מֵאוֹתוֹ לַהַט, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא וְגוֹמֵר״ מלאכי ג:כ:

12 עֵדוּת ה׳ נֶאֱמָנָה. נֶאֱמֶנֶת הִיא לְהָעִיד בְּלוֹמְדֶיהָ:

13 מְשִׁיבַת נָפֶשׁ. מְשִׁיבָתוֹ מִדַּרְכֵי מִיתָה לְדַרְכֵי חַיִּים. תּוֹרַת, עֵדוּת, פִּקּוּדֵי, מִצְוַת, יִרְאַת, מִשְׁפְּטֵי – שִׁשָּׁה, כְּנֶגֶד שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה ברכות יא:, וּבֵין כָּל שֵׁם וָשֵׁם חֲמִשָּׁה תֵּבוֹת עִם הַשֵּׁם עַצְמוֹ, כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תּוֹרָה. וְחוֹתֵם בְּסוֹפָן: אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו. כֻּלָּם יַחַד מְתֻקָּנִים בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת:

14 מַחְכִּימַת פֶּתִי. נוֹתֶנֶת חָכְמָה לַפְּתָאִים:

15 בָּרָה. מַצְהֶרֶת:

16 וְנֹפֶת צוּפִים. וּמֶתֶק צוּפִים בְּרוֹיְ״קָאשׁ בְּלַעַ״ז. וּמְנַחֵם פָּתַר וְנֹפֶת לְשׁוֹן טִפָּה, וְכֵן ״נֹפֶת תִּטֹּפְנָה״ משלי ה:ג, ״נָפַתִּי מִשְׁכָּבִי״ משלי ז:יז ס״א אינו:

17 בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב. נִזְהַרְתִּי בִּשְׁמִירָתָם בִּשְׁבִיל רֹב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ תהלים לא:כ, וְלַלָּשׁוֹן הַזֶּה עֵקֶב כְּמוֹ ״עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקוֹלִי״ בראשית כו:ה. דָּבָר אַחֵר: עֵקֶב רָב. סוֹפָן שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לָבֹא לִידֵי גְדֻלָּה. עֵקֶב לְשׁוֹן סוֹף, וְיֵשׁ לוֹ חָבֵר בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה: עִקְּבוֹת מְשִׁיחָא סוטה ט:טו:

18 שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין. אֲנִי נִזְהַרְתִּי בָּהֶם, אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא אֶשְׁגֶּה בָּהֶם, וְאַתָּה נַקֵּנִי מִנִּסְתָּרוֹת שֶׁנִּסְתְּרוּ מִמֶּנִּי, וְלֹא יָדַעְתִּי בְּחֶטְאִי בִּשְׁגָגָה:

19 גַּם מִזֵּדִים. מִן הַזְּדוֹנוֹת:

20 אָז אֵיתָם. אֶהְיֶה תָּמִים. אָמְרוּ חֲכָמִים : לְמָה דָּוִד דּוֹמֶה? לְכוּתִי הַמְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים, וְהֵם מַעֲרִימִים בַּדָּבָר יוֹתֵר מִכָּל אָדָם: תְּנוּ לִי מַיִם לִשְׁתּוֹת, דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ חֶסְרוֹן כִּיס. מִשֶּׁשָּׁתָה אָמַר: יֵשׁ כָּאן בָּצָל קָטָן? מִשֶּׁנָּתְנוּ לוֹ אוֹמֵר: יֵשׁ בָּצָל בְּלֹא מֶלַח? מִשֶּׁנָּתְנוּ לוֹ אָמַר: תְּנוּ לִי מְעַט לֶחֶם, שֶׁלֹּא יַזִּיקֵנִי הַבָּצָל. כָּךְ אָמַר דָּוִד: בִּתְחִלָּה עַל הַשְּׁגָגוֹת, וְאַחַר כָּךְ עַל הַזְּדוֹנוֹת, וְאַחַר כָּךְ עַל הַמְּרָדִים. פְּשָׁעִים אֵלּוּ הַמְּרָדִים, שֶׁמִּתְכַּוֵּן לְהַכְעִיס, וְכֵן הוּא אוֹמֵר מלכים ב ג:ז: ״מֶלֶךְ מוֹאָב פָּשַׁע בִּי״:

21 יִהְיוּ לְרָצוֹן. לְפִיּוּס, לְרַצּוֹתְךָ: