רש"י על תהילים י״ד

1 אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ וְגוֹ׳. שְׁנֵי מִזְמוֹרִים אָמַר דָּוִד בְּסֵפֶר זֶה בְּעִנְיָן אֶחָד: הָרִאשׁוֹן עַל נְבוּכַדְנֶצַּר, וְהַשֵּׁנִי תהלים נג עַל טִיטוּס הָרָשָׁע. זֶה נִתְנַבֵּא עַל נְבוּכַדְנֶצַּר, שֶׁעָתִיד לִיכָּנֵס לַהֵיכָל וּלְהַחֲרִיבוֹ, וְאֵין אֶחָד מִכָּל חֵילוֹתָיו מוֹחֶה בְּיָדוֹ:

2 אֵין אֱלֹהִים. וְאֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב ישעיהו יד:יד:

3 הִשְׁחִיתוּ הִתְעִיבוּ עֲלִילָה. מַעֲלָלִים:

4 הַכֹּל סָר וְגוֹ׳. אֵין אִישׁ בְּחֵילוֹתָיו מוֹחֶה בְּיָדוֹ:

5 נֶאֱלָחוּ. נֶהֶפְכוּ לְקִלְקוּל:

6 הֲלֹא יָדְעוּ. הֲלֹא סוֹפָם יָדְעוּ מַה שֶּׁעָלְתָה בָּהֶם?

7 אוֹכְלֵי עַמִּי. זַרְעוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר:

8 אָכְלוּ לֶחֶם. עָשׂוּ מִשְׁתֶּה: ״בֵּלְשַׁאצַּר מַלְכָּא עֲבַד לְחֶם רַב״ דניאל ה:א:

9 ה׳ לֹא קָרָאוּ. לֹא חֲשָׁבוּהוּ וְלֹא זָכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו וְנוֹרְאוֹתָיו בְּמִשְׁתֵּיהֶם, וְנִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּכֵלָיו. וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ : כָּל שֶׁלֹּא הָיָה גּוֹזֵל אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה טוֹעֵם טַעַם עָרֵב בְּמַאֲכָלוֹ, אֹכְלֵי עַמִּי נִדְמֶה לָהֶם כְּאוֹכְלֵי לֶחֶם שֶׁטָּעֲמוּ טַעַם מַאֲכָל עָרֵב:

10 שָׁם פָּחֲדוּ פָחַד. שֶׁנִּשְׁתַּלֵּם גְּמוּלוֹ לְבֵלְשַׁצַּר וְכוּ׳:

11 כִּי אֱלֹהִים בְּדוֹר צַדִּיק. בְּדוֹרוֹ שֶׁל יְכָנְיָה שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים:

12 עֲצַת עָנִי תָבִישׁוּ. אַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁעֲצָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בּוּשָׁה, עַל שֶׁהֵם בּוֹטְחִים בַּה׳, כִּי ה׳ מַחְסֵהוּ:

13 מִי יִתֵּן. אָז יִקְרַב הַיּוֹם שֶׁיִּתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל, וְאָז יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל: