רש"י על תהילים קל״ז

1 עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ. כְּשֶׁיָּרַדְנוּ לַגּוֹלָה, וּשְׁאָלָם נְבוּכַדְנֶצַּר שֶׁיָּשִׁירוּ לוֹ כְּמוֹ שֶׁהָיוּ מְשׁוֹרְרִין עַל הַדּוּכָן פסיקתא רבתי לא:

2 עַל עֲרָבִים. עַרְבֵי נַחַל ויקרא כג:מ:

3 וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה. מִינֵי כְּלֵי זֶמֶר עַל שֵׁם שֶׁהֵם תּוֹלִין שֶׁתּוֹלִין אוֹתָם, כָּךְ פֵּרְשׁוּ מְנַחֵם, וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה וְתוֹלָלֵינוּ שֶׁל שִׂמְחָה. וְיֵשׁ לִפְתֹּר תּוֹלָלֵינוּ אוֹיְבֵינוּ שֶׁהֵם מְהוֹלְלִים וּמְשַׁטִּים בָּנוּ לְשׁוֹן ״וּמְהוֹלְלַי בִּי נִשְׁבָּעוּ״ תהלים קב:ט:

4 אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם. כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אוֹמֶרֶת כֵּן:

5 אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם. אֶת זִכְרוֹן אֵבֶל חֻרְבָּנָהּ אַעֲלֶה לְהַזְכִּירוֹ בְּרֹאשׁ כָּל שִׂמְחָתִי בבא בתרא ס::

6 עָרוּ עָרוּ. לְשׁוֹן חֻרְבָּן, וְכֵן ״חוֹמוֹת בָּבֶל הָרְחָבָה עַרְעֵר תִּתְעַרְעָר״ ירמיה נא:נח, וְכֵן ״עָרוֹת יְסוֹד״ חבקוק ג:יג. וְאֵינוֹ נוֹפֵל אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁעוֹקְרִין שָׁרָשָׁיו מֵהָאָרֶץ: