רש"י על משלי ט׳:ב׳

2 טָבְחָ֣ה טִ֭בְחָהּ מָסְכָ֣ה יֵינָ֑הּ אַ֝֗ף עָרְכָ֥ה שֻׁלְחָנָֽהּ׃

פירוש רש"י על משלי ט׳:ב׳

2 טָבְחָה טִבְחָהּ מָסְכָה יֵינָהּ. מְזָגָם בְּמַיִם, כְּמוֹ יַיִן חָזָק שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִשְׁתּוֹת חַי:

3 אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ. כָּל יְצִירַת לַח וְיָבֵשׁ: