רש"י על משלי ח׳:כ״ו

« רש"י על משלי ח׳:כ״ה רש"י על משלי ח׳:כ״ז »

1 תענית פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִבְרֵאת תְּחִילָּה וְכׇל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ נִבְרָא לְבַסּוֹף, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַד לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת״. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַשְׁקֶה אוֹתָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ, וְכׇל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַנֹּתֵן מָטָר עַל פְּנֵי אָרֶץ וְשֹׁלֵחַ מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת״.

2 סנהדרין פתח ↗

תַּנְיָא, הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אָדָם הָרִאשׁוֹן מִכׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ הוּצְבַּר עֲפָרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״גׇּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ״, וּכְתִיב: ״כִּי ה׳ עֵינָיו מְשֹׁטְטוֹת בְּכׇל הָאָרֶץ״. אָמַר רַב אוֹשַׁעְיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: אָדָם הָרִאשׁוֹן

1 אֶרֶץ וְחוּצוֹת. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּשְׁאָר אֲרָצוֹת תענית י.:

2 וְרֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל. אָדָם הָרִאשׁוֹן סנהדרין לח.:

« רש"י על משלי ח׳:כ״ה רש"י על משלי ח׳:כ״ז »