רש"י על משלי ז׳:כ״ב

« רש"י על משלי ז׳:כ״א רש"י על משלי ז׳:כ״ג »

22 ה֤וֹלֵ֥ךְ אַחֲרֶ֗יהָ פִּ֫תְאֹ֥ם כְּ֭שׁוֹר אֶל־טֶ֣בַח יָבֹ֑א וּ֝כְעֶ֗כֶס אֶל־מוּסַ֥ר אֱוִֽיל׃

פירוש רש"י על משלי ז׳:כ״ב

22 וּכְעֶכֶס. זֶה אֶרֶס נָחָשׁ:

23 אֶל מוּסַר אֱוִיל. כְּנָחָשׁ הַמְּמַהֵר לָרוּץ בִּשְׁלִיחוּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַסֵּר הָאֱוִיל, הַמְחֻיָּב לַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, כֵּן זֶה רָץ אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁנִּכְשַׁל בָּהּ, וַיְפַלַּח חִצָּהּ אֶת כְּבֵדוֹ:

« רש"י על משלי ז׳:כ״א רש"י על משלי ז׳:כ״ג »