רש"י על משלי ל׳:ד׳

1 מִי עָלָה שָׁמַיִם. כְּמֹשֶׁה שמות יט:ג:

2 מִי אָסַף רוּחַ. פִּיחַ הַכִּבְשָׁן שמות ט:י:

3 מִי צָרַר מַיִם. ״קָפְאוּ תְהוֹמוֹת, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד״ שמות טו:ח בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה:

4 מִי הֵקִים. אֶת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁבַּהֲקָמָתוֹ נִתְבַּסְּסוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ. כָּךְ נִדְרַשׁ בַּפְּסִיקְתָּא פסיקתא רבתי א,ד:

5 מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ. אִם תֹּאמַר: כְּבָר הָיָה דֻּגְמָתוֹ, אֱמוֹר: מַה שֵּׁם בְּנוֹ? אֵיזוֹ מִשְׁפָּחָה יָצְאָה מִמֶּנּוּ, וְנֵדַע מִי הוּא?

6 כִּי תֵדָע. אִם תֵּדַע מִי הוּא, וְאֵיךְ לֹא יָרֵאתָ לַעֲבֹר עַל דְּבָרָיו?