רש"י על משלי ל׳:כ׳

« רש"י על משלי ל׳:י״ח רש"י על משלי ל׳:כ״ח »

2 יומא פתח ↗

וּלְמַאן דְּאָמַר עֲרָיוֹת, הָא כְּתִיב: ״נֹאכַל״! לִישָּׁנָא מְעַלְּיָא נָקֵט, דִּכְתִיב: ״אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ וְאָמְרָה לֹא פָעַלְתִּי אָוֶן״. וּלְמַאן דְּאָמַר דָּגִים, מַאי ״חִנָּם״? דַּהֲווֹ מַיְיתִין לְהוּ מֵהֶפְקֵירָא. דְּאָמַר מָר: כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל שׁוֹאֲבִין מַיִם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְמִין לָהֶם בְּתוֹךְ הַמַּיִם דָּגִים קְטַנִּים בְּכַדֵּיהֶן.

1 וּמָחֲתָה. כּוֹפָה פִּיהָ לְמַטָּה, כְּדִכְתִיב ״כַּאֲשֶׁר יִמְחֶה הַצַּלַּחַת מָחָה וְהָפַךְ עַל פָּנֶיהָ״ מלכים ב כא:יג:

2 אָכְלָה. לָשׁוֹן נְקִיָּה דִּבֵּר הַכָּתוּב יומא עה.:

« רש"י על משלי ל׳:י״ח רש"י על משלי ל׳:כ״ח »