רש"י על משלי כ״ו:כ״ז

1 כּוֹרֶה שַׁחַת. כְּגוֹן בִּלְעָם, שֶׁהִשִּׂיא עֵצָה לְבָלָק עַל יִשְׂרָאֵל וְהִפִּיל מֵהֶם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף במדבר כה:ט, וּבָא לְמִדְיָן לִתְבּוֹעַ שְׂכָרוֹ וְנֶהֱרַג בְּיַד יִשְׂרָאֵל במדבר לא:ח:

2 וְגוֹלֵל. כְּלוֹמַר: סוֹפוֹ שֶׁל הַמַּעֲמִיד מִכְשׁוֹל, שֶׁיִּכָּשֵׁל בּוֹ:

3 וְגוֹלֵל אֶבֶן. מְגַלְּלוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, שֶׁיִּכָּשְׁלוּ בּוֹ בְּנֵי אָדָם. וְאַגָּדָה פּוֹתְרוֹ תנחומא בובר, וירא כח בַּאֲבִימֶלֶךְ שֶׁהָרַג שִׁבְעִים אֶחָיו עַל אֶבֶן אַחַת, וְסוֹף מֵת בָּאֶבֶן, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַתַּשְׁלֵךְ אִשָּׁה אַחַת פֶּלַח רֶכֶב וַתָּרִץ גֻּלְגָּלְתּוֹ וְגוֹ׳״ שופטים ט:נג: