רש"י על משלי י״ז:כ״ד

24 אֶת פְּנֵי מֵבִין חָכְמָה. הַחָכְמָה לִפְנֵי מֵבִין הוּא:

25 וְעֵינֵי כְסִיל בִּקְצֵה אָרֶץ. לוֹמַר: אֵין הַחָכְמָה מְצוּיָה לְפָנַי כִּי רְחוֹקָה הִיא מִמֶּנִּי, אֵיךְ אוּכַל לִשְׁנוֹת סֵדֶר נְזִיקִין שֶׁהוּא שְׁלֹשִׁים פְּרָקִים, מַסֶּכֶת כֵּלִים – שְׁלֹשִׁים פְּרָקִים, מַסֶּכֶת שַׁבָּת – עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פְּרָקִים. אֲבָל לֶחָכָם הוּא דָּבָר קַל: הַיּוֹם שׁוֹנֶה שְׁנֵי פְרָקִים וּמָחָר שְׁנַיִם, וְאוֹמֵר: כָּךְ עָשׂוּ אוֹתָן שֶׁהָיוּ לְפָנַי מֵעוֹלָם: