רש"י על משלי ט״ו

1 וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרוּחַ. כְּשֶׁיְּסַלֵּף בַּלָּשׁוֹן, סוֹפָהּ לְהָבִיא עָלָיו שֶׁבֶר הַבָּא בְּרוּחַ קָדִים, הַמּוּכָנָה לְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה״ שמות יד:כא, ״בְּרוּחַ קָדִים אֲפִיצֵם״ ירמיה יח:יז, ״בְּרוּחַ קָדִים תְּשַׁבֵּר אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ״ תהלים מח:ח:

2 בֵּית צַדִּיק חֹסֶן רָב. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁבָּנָה דָּוִד הַצַּדִּיק חֹסֶן רַב וּמִגְדַּל עֹז לְיִשְׂרָאֵל:

3 וּבִתְבוּאַת רָשָׁע נֶעְכָּרֶת. וּבַהֲבָאַת הַצֶּלֶם שֶׁהֵבִיא מְנַשֶּׁה דברי הימים ב לג:ז בָּהּ נֶעְכְּרָה דברים רבה ב:כ:

4 שִׂפְתֵי חֲכָמִים יְזָרוּ דָעַת. יַכְתִּירוּ דַעַת, כְּמוֹ ״זֵר זָהָב״ שמות כה:יא:

5 לֹא כֵן. אֵינוֹ אֱמֶת:

6 זֶבַח רְשָׁעִים. תּוֹעֵבָה בָּלָק וּבִלְעָם במדבר כב-כד:

7 וּתְפִלַּת יְשָׁרִים. זֶה מֹשֶׁה :

8 מוּסָר רָע לְעוֹזֵב אֹרַח. יִסּוּרִים קָשִׁים מוּכָנִים לְעוֹבֵר אֹרַח שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:

9 שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן נֶגֶד ה׳. גָּלוּי לְפָנָיו כָּל אֲשֶׁר בְּתוֹכָהּ:

10 אַף כִּי. קַל וָחֹמֶר הוּא:

11 לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִיב פָּנִים. אִם תְּשַׂמַּח לִבּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּלֶכְתְּךָ בִּדְרָכָיו, וְיֵיטִיב לְךָ פָּנָיו לַעֲשׂוֹת כָּל רְצוֹנְךָ. וְאִם תְּעַצְּבֵהוּ, יַרְאֶה לְךָ רוּחַ נְכֵאָה, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר בראשית ו:ו-ז ״וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ וַיֹּאמֶר ה׳ אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם וְגוֹמֵר״. רוּחַ נְכֵאָה טלנ״ט, רוּחַ שֶׁל זַעַף:

12 כָּל יְמֵי עָנִי רָעִים. וַאֲפִלּוּ שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל סנהדרין ק:: שִׁנּוּי וֶסֶת תְּחִלַּת חֳלִי מֵעַיִם:

13 וְטוֹב לֵב. מִי שֶׁלִּבּוֹ טוֹב בְּעָשְׁרוֹ:

14 מִשְׁתֶּה תָמִיד. כָּל שְׁנוֹתָיו דּוֹמוֹת לוֹ יְמֵי מִשְׁתֶּה, לְלַמֶּדְךָ שֶׁיְּהֵא אָדָם שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ אבות ד:א. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ מַה שֶּׁדָּרְשׁוּ בְּחֵלֶק סנהדרין ק:-קא.:

15 טוֹב מְעַט בְּיִרְאַת ה׳ מֵאוֹצָר רָב וּמְהוּמָה בוֹ. קוֹל בְּנֵי אָדָם צוֹעֲקִים, שֶׁנַּעֲשָׂה הָאוֹצָר מִגֶּזֶל וְחָמָס. כְּמוֹ ״וּרְאוּ מְהוּמוֹת רַבּוֹת בְּתוֹכָהּ וַעֲשׁוּקִים בְּקִרְבָּהּ״ עמוס ג:ט:

16 מִשּׁוֹר אָבוּס. שֶׁאוֹבְסִין לוֹ הַמַּאֲכָל בְּפִיו עַל כָּרְחוֹ כְּדֵי לְפַטְּמוֹ, וְכֵן ״בַּרְבֻּרִים אֲבוּסִים״ מלכים א ד:כג. וְיֵשׁ לְמוֹשְׁלוֹ כְּנֶגֶד קֹמֶץ מְעַט שֶׁל עָנִי שֶׁחָבִיב מִשּׁוֹר חַטָּאת שֶׁל רָשָׁע. דָּבָר אַחֵר: טוֹב אֲרֻחַת יָרָק לָתֵת לֶעָנִי, וְאַהֲבָה שָׁם לְהַרְאוֹת לוֹ פָּנִים יָפוֹת מִשּׁוֹר אָבוּס לְהַאֲכִילוֹ בָּשָׂר שָׁמֵן וְיַרְאֵנוּ פָּנִים זוֹעֲפוֹת:

17 אִישׁ חֵמָה יְגָרֶה מָדוֹן. אָדָם שֶׁאֵין מַעֲצוֹר לְרוּחוֹ לְהַאֲרִיךְ חֲמָתוֹ, יְגָרֶה מָדוֹן:

18 וְאֶרֶךְ אַפַּיִם. שֶׁאֵינוֹ מְמַהֵר לְהִנָּקֵם וְלָרִיב:

19 יַשְׁקִיט רִיב. שֶׁהוּא כָּלֶה וְשָׁקַט מֵעָלָיו ס״א: מֵאֵלָיו:

20 דֶּרֶךְ עָצֵל כִּמְשׂוּכַת חָדֶק. דּוֹמֶה בְּעֵינָיו כְּאִלּוּ הַדְּרָכִים גְּדוּרִים לְפָנָיו בְּגֶדֶר חֲדָקִים:

21 מְשׂוּכַת. גָּדֵר, כְּמוֹ ״הָסֵר מְשׂוּכָתוֹ״ ישעיה ה:ה. חָדֶק – קוֹצִים:

22 וְאֹרַח יְשָׁרִים סְלוּלָה. כְּבוּשָׁה וּמוּפְנָה. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה תנחומא, כי תשא א: דַּרְכּוֹ שֶׁל עֵשָׂו כְּקוֹץ זֶה הַנִּסְבָּךְ בְּגִזַּת צֶמֶר, אִם תִּטְּלֵהוּ מִכָּאן, הוּא מִתְעָרֶה בְּכָאן; כָּךְ אֵין אָדָם יָכוֹל לָצֵאת יְדֵי עֲלִילוֹתָיו בְּלֹא מָמוֹן:

23 בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב וּכְסִיל אָדָם בּוֹזֶה אִמּוֹ. גּוֹרֵם לְאִמּוֹ שֶׁמְּבַזִּים אוֹתָהּ:

24 אִוֶּלֶת. שִׂמְחָה הִיא לַחֲסַר לֵב:

25 הָפֵר מַחֲשָׁבוֹת בְּאֵין סוֹד. בְּלֹא עֵצָה לֹא תָקוּם מַחֲשָׁבָה:

26 שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִיו. כְּמַשְׁמָעוֹ: עַל יְדֵי מַעֲנֶה רַךְ וְדִבּוּר נַחַת, הַבְּרִיּוֹת אוֹהֲבִים אוֹתוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ עַל בַּעֲלֵי גִּירְסָא סנהדרין קא.: אִם מוֹצְאִים בְּפִיהֶם מַעֲנֶה, אָז תִּתְקַיֵּם בָּם וְיִשְׂמְחוּ:

27 וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב. שׁוֹאֲלִים בְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח וּבְהִלְכוֹת הֶחָג בִּזְמַנּוֹ פסחים ו.:

28 אֹרַח חַיִּים לְמַעְלָה לְמַשְׂכִּיל. כְּמוֹ ״שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ״ ישעיהו ו:ב, כְּלוֹמַר: לִפְנֵי הֶחָכָם קְשׁוּטָה וּמוּכָנָה אֹרַח חַיִּים:

29 עוֹכֵר בֵּיתוֹ. שֶׁהוּא בּוֹצֵעַ בָּצַע:

30 וְשׂוֹנֵא מַתָּנוֹת יִחְיֶה. מֵאַחַר שֶׁהוּא שׂוֹנֵא מַתָּנוֹת, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁשּׂוֹנֵא אֶת הַגָּזֵל:

31 לֵב צַדִּיק יֶהְגֶּה לַעֲנוֹת. יַחְשֹׁב וְיָבִין מַה יַּעֲנֶה, קֹדֶם שֶׁיָּשִׁיב דָּבָר:

32 מְאוֹר עֵינַיִם. בַּתּוֹרָה:

33 יְשַׂמַּח לֵב. שֶׁשּׁוֹאֲלִין מִמֶּנּוּ דָּבָר וְיוֹדֵעַ מַה לְּהָשִׁיב. וּלְפִי פְּשׁוּטוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ: דָּבָר שֶׁהוּא תַּאֲוָה לְמַרְאוֹת עֵינַיִם, יְשַׂמַּח הַלֵּב וּמְצַחְצֵחַ תּוּגַת הַלֵּב, כְּגוֹן גַּן יָרָק וּנְהָרוֹת הַמּוֹשְׁכִים:

34 וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָה. הָעֲנָוָה גּוֹרֶמֶת שֶׁהַכָּבוֹד בָּא: