רש"י על משלי י״א:ז׳

« רש"י על משלי י״א:ו׳ רש"י על משלי י״א:ח׳ »

7 בְּמ֤וֹת אָדָ֣ם רָ֭שָׁע תֹּאבַ֣ד תִּקְוָ֑ה וְתוֹחֶ֖לֶת אוֹנִ֣ים אָבָֽדָה׃

פירוש רש"י על משלי י״א:ז׳

7 בְּמוֹת אָדָם רָשָׁע תֹּאבַד תִּקְוָה. תִּקְוַת כָּל הַבּוֹטְחִים בּוֹ:

8 וְתוֹחֶלֶת אוֹנִים אָבָדָה. תּוֹחֶלֶת בָּנָיו, שֶׁהֵם אוֹנוֹ, אָבְדָה, כִּי בִּזְכוּתוֹ לֹא תָבוֹא לָהֶם טוֹבָה. אֲבָל בְּמוֹת צַדִּיקִים יֵשׁ לִבְנֵיהֶם מִבְטָח בְּצִדְקָתָם:

« רש"י על משלי י״א:ו׳ רש"י על משלי י״א:ח׳ »