רש"י על משלי י׳:כ׳

20 כֶּסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק. שֶׁיּוֹדֵעַ לְהוֹכִיחַ:

21 לֵב רְשָׁעִים כִּמְעָט. שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לְתוֹכַחַת צַדִּיק. וּמִדְרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא אוֹמֵר תנחומא, כי תשא ו: עַל עִדּוֹ הַנָּבִיא נֶאֱמַר, שֶׁקָּרָא עַל הַמִּזְבֵּחַ בְּבֵית אֵל; וְיָרָבְעָם, אַף עַל פִּי שֶׁיָּבְשָׁה יָדוֹ, לֹא קִבֵּל תּוֹכֵחָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״חַל נָא אֶת פְּנֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ׳״ מלכים א יג:ו וְלֹא ׳אֱלֹהַי׳; וְאוֹמֵר ״וַתָּשָׁב יָדוֹ כְּבָרִאשֹׁנָה״ מלכים א יג:ו – עוֹמֵד וּמַקְטִיר לַעֲבוֹדַת גִּלּוּלִים, וְאַף בַּסּוֹף כֵּן: