רש"י על במדבר ו׳:י״ז

« רש"י על במדבר ו׳:ט״ו רש"י על במדבר ו׳:י״ח »

1 שפתי חכמים פתח ↗

ישחט. פירש מלת יעשה ישחט. מפני שבעת שחיטה תליא מלתא, שאם חישב אז מחשבה לאוכלו חוץ לזמנו או למקומו פסלה מלהקריב. גם פירש על סל המצות ע"מ לקדש את הלחם, מפני שבזולת זה יובן ששחט ע"מ לקדש את הסל ולא את הלחם שבו:

1 גור אריה פתח ↗

על מנת לקדש הלחם. כלומר, שאין פירושו שישחוט אותן על סל המצות כמשמעו, דאם כן הוי ליה למכתב 'ואת האיל ישחוט על סל המצות', ללמוד שיהיה שוחט את זבח השלמים על הסל, אבל השתא דכתיב "ואת האיל יעשה זבח שלמים על סל המצות", פירושו שישחוט את השלמים כמו שדרך לשחוט את השלמים, רק בשעת שחיטתן ישחוט על מנת לקדש הלחם, וזה נקרא "ועשה זבח שלמים", כי בשעת שחיטה כוונתו לשם זבח שלמים, ואמר שהוא שוחט על מנת לקדש הלחם:

2 שפתי חכמים פתח ↗

של איל . דלא תימא שכל אחד ואחד מהנזכרים לעיל ובא לאפוקי חטאת דלא. כדלעיל:

2 משכיל לדוד פתח ↗

את מנחתו וכו׳ של איל לאו לאפוקי אידך אתא שהרי לא נזכר עשיית נסכים של עולה אלא בא לאקושי לאיל לומר מה איל דבר הבא בנדבה דהיינו שלמים והוא בעי נסכים אף כל הבא בנדבה ואתרבי עולה לאפוקי חטאת וממילא דמאי דכתיב ומנחתם ונסכיהם אינו אלא עולה ושלמים כמ״ש רש״י לעיל:

1 זבח שלמים לה' על סל המצות. יִשְׁחַט אֶת הַשְּׁלָמִים עַל מְנָת לְקַדֵּשׁ אֶת הַלֶּחֶם עי' מנחות מ"ו:

2 את מנחתו ואת נסכו. שֶׁל אַיִל:

1 מזרחי פתח ↗

יעשה זבח שלמים על סל המצות ישחט את השלמי' על מנת לקדש את הלחם. פי' מלת יעשה כמו ישחט משום שבע' השחיטה תליא מילתא שאם חשב אז לאכלו חוץ לזמנו או חוץ למקומו פגול הוא לא ירצה אבל אם לא חשב בשעת שחיטה שום מחשבה פוסלת אע"פ שחשב בה בעת ההקרבה אין בכך כלום גם פירש על סל המצות על מנת שיקדש על המצות מפני שהמובן מיעשה זבח שלמי' על סל המצות הוא שישחט הזבח סל הסל שבו המצות גם פירש על סל המצות כמו על הלחם מפני שבזולת זה יובן על מנת לקדש את הסל שבו הלחם ולא את הלחם שבסל:

2 מזרחי פתח ↗

את מנחתו ואת נסכו של איל. דלא תימא של כל אחד ואחד מהנזכרים לעיל ואע"פ שהאיל בכלל שאר אלים הטעונין נסכים היה בפרשת נסכי' הדר כתביה הכא להקיש אליו מה איל מיוחד שבא בנדר ובנדבה אף כל שבא בנדר ובנדב' יצא חטאת וכיוצא בו שאינן באין בנדר ובנדבה ולמדנו מכאן דקרא דומנחתם ונסכיה' דלעיל לא קאי אלא אעולה ושלמים בלבד כדתניא בפרק שתי מדות:

2 גור אריה פתח ↗

של איל. שאין פירושו "את מנחתו ואת נסכו" של נזירות, דלא יתכן לומר "ואת מנחתו ונסכו" של נזיר, דהא לא היה מביא המנחה והנסכים בפני עצמו שיאמר 'ומנחתו ונסכו של נזיר', שהמנחה והנסכים טפלים אל האיל, אלא פירושו של האיל. אף על גב דלא זכר כלל המנחה והנסכים של עולה, לא הוצרך להזכיר, והם בכלל "ועשה את עולתו" ר' פסוק טז, שכל עולה יש לה מנחה ונסכים מנחות צ ע"ב, ולא הזכיר הכתוב המנחה והנסכים של איל אלא ללמד שלא יהיו נסכים לחטאת מנחות צא ע"ב, כמו שנתבאר אות ה:

« רש"י על במדבר ו׳:ט״ו רש"י על במדבר ו׳:י״ח »