רש"י על במדבר ל״ג:מ״ט

« רש"י על במדבר ל״ג:מ״ד רש"י על במדבר ל״ג:נ״א »

1 שפתי חכמים פתח ↗

שיעור מחנה ישראל. היינו ג' פרסאות, דמבית הישימות עד אבל השיטים י"ב מיל הם:

2 שפתי חכמים פתח ↗

מישור של שטים אבל שמו. אבל אין פירושו של אבל מישור. ובפרשת לך לך האריך רש"י בו. והתרגום שתרגם אבל מישור, פתר העניין ולא הלשון:

2 רש"י על בראשית פתח ↗

איל פארן. כְּתַרְגּוּמוֹ מִישׁוֹר. וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁאֵין אֵיל לְשׁוֹן מִישׁוֹר, אֶלָּא מִישׁוֹר שֶׁל פָּארָן אֵיל שְׁמוֹ, וְשֶׁל מַמְרֵא אֵלוֹנֵי שְׁמוֹ, וְשֶׁל יַרְדֵּן כִּכָּר שְׁמוֹ, וְשֶׁל שִׁטִּים אָבֵל שְׁמוֹ, אָבֵל הַשִּׁטִּים, וְכֵן בַּעַל גָּד בַּעַל שְׁמוֹ; וְכֻלָּם מְתֻרְגָּמִין מִישׁוֹר, וְכָל א' שְׁמוֹ עָלָיו:

1 מבית הישמת עד אבל השטים. כָּאן לִמֶּדְךָ שִׁעוּר מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל י"ב מִיל, דִּאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה לְדִידִי חָזֵי לִי הַהוּא אַתְרָא וְכוּ' עירובין נ"ה:

2 אבל השטים. מִישׁוֹר שֶׁל שִׁטִּים אָבֵל שְׁמוֹ:

1 ברכת אשר על התורה פתח ↗

רש"י ד"ה מבית הישמת עד אבל השטים, כאן למדך הכתוב שיעור מחנה ישראל שנים עשר מיל, דאמר רבה בר בר חנה, לדידי חזי לי ההוא אתרא והוה תלתא פרסי על תלתא פרסי וכו' עירובין נה ע"ב. קשה לי: למה אין רש"י אומר י"ב מילין על י"ב מילין או מעין זה, שהרי ידע חישוב שטח אורך כפול רוחב? ולגופו של דבר, מסתבר שבמרחב של שנים עשר מילין, שהם כשנים עשר ק"מ, יש מקום בשביל ציבור גדול כזה, אך דברי הברייתא בעירובין שם, המתארת את הנהגת בני ישראל במדבר כשהיו צריכים לנקביהם, קשים לי. לדבריה לא היו נפנים לא לפני המחנה ולא בצדי המחנה, אלא לאחורי המחנה. ומי שהיה בתחילת המחנה היה צריך ללכת שלוש פרסאות שנים עשר ק"מ עד סוף המחנה. הנחה זו קשה להולמה, אלא אם כן נזכור ש"מכניס ואינו מוציא" ראה רש"י למעלה כא, ה. פ' מסעי תשנ"ב

2 מזרחי פתח ↗

אבל השטים מישור של שטים אבל שמו. לא שפי' אבל מישור והמתרגם שתרגמו מישר שטים פתר הענין לא הלשון ורש"י ז"ל פירש זה בפרשת לך לך גבי איל פארן ע"ש:

2 ברכת אשר על התורה פתח ↗

רש"י ד"ה אבל השטים, מישור של שטים "אבל" שמו. ע"כ. השווה דברי רש"י בספר בראשית יד, ו. פ' מסעי תשס"ח

« רש"י על במדבר ל״ג:מ״ד רש"י על במדבר ל״ג:נ״א »