רש"י על במדבר כ״ה:א׳

רש"י על במדבר כ״ד:כ״ד » « רש"י על במדבר כ״ה:ב׳

1 שפתי חכמים פתח ↗

כך שמה. כלומר אף על פי שיש מדרשים למה נקרא שטים ע"ש שעשו שם מעשה שטות. אין זה ממדרשים הקרובים לפשוטו של מקרא, לכך פירש כך שמו. נראה דיוקו של רש"י מדכתיב בשיטים בפתח תחת הבי"ת, משמע ששם זה ידוע משא"כ הדרש. נלי"ט:

1 משכיל לדוד פתח ↗

בשטים כך שמה כלו׳ אף על גב דמצינו במקום אחר אבל בשטים ל״ק אמאי הכא כתיב שטים לבד דלעולם שמה שטים לבד כלו׳ כללות המקום ואבל ר״ל מישור של שטים כדפירש״י התם:

2 שפתי חכמים פתח ↗

כדאיתא בחלק. ר"ל דשם מפורש מה העצה שנתן בלעם איך שיתפתו אע"פ שהיו פרושים מן העריות, כדאיתא התם שהיתה הילדה יושבת מבפנים והזקנה מבחוץ וכו', אבל לא ר"ל כדאיתא בחלק שבלעם נתן העצה שזה מוכח בהדיא בקרא כדפי' רש"י לעיל, דכתיב הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם:

2 מזרחי פתח ↗

לזנות את בני מואב על ידי עצת בלעם כדאיתא בפרק חלק. הוצ"ל על ידי עצת בלעם מפני שהכתוב העיד על ישראל שכל ימיהם לא נכשלו בעריות אפי' במצרי' שהיו שטופי זמה וא"כ במקום הזה שלא היה אלא דרך העברתן מה ראו על ככה ואינו ר"ל על ידי שנתן עצה לבנות מואב להפקיר עצמן לזנות שזה מקרא מלא הוא הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם ולמה אמר כדאיתא בפרק חלק אלא ה"פ על ידי עצתו שיעץ אותן האופן שבו יוכלו לפתות את ישראל אע"פ שהיו פרושין מן העריות כדאיתא בפרק חלק שאמר להם אלהיה' של אלו שונא זמה הוא והם מתאו' לכלי פשתן בא ואשיאך עצה וכו' כדלעיל:

2 גור אריה על במדבר פתח ↗

להודיעך שנאתן. ואם תאמר, מנא לן שבשביל שנאתן, שמא לא עשו זה אלא כדי להציל עצמם, שלא יהיה הקדוש ברוך הוא עם ישראל, שהיו מתייראים מן ישראל רש"י לעיל פסוק ד, ובלעם נתן להם עצה זאת להחטיאם רש"י פסוק א, ואם כן לא היה זה מפני שנאת ישראל, אלא להחטיאם. ויראה, שכבר ישבו ישראל בשטים ימים רבים, ולא עשו מלחמה עמהם, כדכתיב ר' פסוק א "וישבו בשטים", ואין ישיבה אלא עכבה מגילה סוף כא. , ולא היו צריכים להתיירא, אם לא שעשו זה בשביל שנאתן להחטיאן. אי נמי, דודאי שנאתן גרמה, שאם לא היה שנאתן היו מתדבקין בישראל, שודאי אם עשו תשובה היו מקבלים אותם סוטה לה ע"ב, וכל כך היו שונאין ישראל שהפקירו בנותיהן:

1 בשטים. כָּךְ שְׁמָהּ:

2 לזנות אל בנות מואב. עַל יְדֵי עֲצַת בִּלְעָם, כִּדְאִיתָא בְחֵלֶק סנהדרין ק"ו:

1 מזרחי פתח ↗

בשטים כך שמה. אע"פ שיש במדרש במד"ר ובפ' חנק למה נקרא שטים שעשו שם מעשה שטות נואף אשה חסר לב שאין זה מהמדרשו' שהן ליישובו של מקרא:

2 גור אריה פתח ↗

על ידי עצת בלעם. פירוש, מה שהיו הולכים אחר הזנות, אף על גב שבמצרים היו ולא היה בהם זימה, שהרי הכתוב העיד עליהם רש"י להלן כו, ה , ואיך נכשלו עתה בעבירה הזאת, לא שהיו פרוצין בעריות, אלא מפני שהיה זה בעצת בלעם, כך פירש הרא"ם. ולי נראה דדייק, דהוי למכתב 'אל נשי מואב', למה כתב "בנות מואב", למה תולה ב"בנות", אלא מפני שהיה זה בעצת בלעם, שנתן להם עצה להפקיר בנותיהם לישראל, ולא היו מפקירים רק הבנות. ואילו היה זנות מעצמו למה היה דוקא לבנות, כי כל נשי גוים מזנין תחת בעליהן ר' רש"י שמות יב, ל, ופשוט הוא:

2 רמב"ן על במדבר פתח ↗

לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב – עַל יְדֵי עֲצַת בִּלְעָם, כִּדְאִיתָא בְּחֵלֶק סנהדרין קו, לְשׁוֹן רַשִׁ״י רש״י על במדבר כ״ה:א׳. וּבֶאֱמֶת שֶׁהַזְּנוּת לֹא הָיְתָה מְזִמַּת הַנָּשִׁים, כִּי בַּעֲצַת אַנְשֵׁיהֶן וּגְדוֹלֵיהֶם נַעֲשָׂה, וּמִזִּקְנֵי מִדְיָן הָיָה לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר בַּמִּדְיָנִים: ״כִּי צוֹרְרִים הֵם לָכֶם בְּנִכְלֵיהֶם אֲשֶׁר נִכְּלוּ לָכֶם עַל דְּבַר פְּעוֹר״ במדבר כ״ה:י״ח, כִּי נִכְּלוּ לָהֶם בְּזִמָּה לְהַדִּיחָם אַחַר בַּעַל פְּעוֹר. וְלָכֵן יִתָּכֵן שֶׁהָיָה בִּלְעָם בָּעֵצָה, שֶׁהוּא גְּדוֹל עֲצָתָם, וְדַעְתּוֹ לְהָרַע לְיִשְׂרָאֵל, וְעָשָׂה בָּזֶה כָּל יְכָלְתּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא אָבָה ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם״ דברים כג ו, וְעַל כֵּן הֲרָגוּהוּ בֶּחָרֶב. אֲבָל עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט, לֹא הִזְכִּיר הַכָּתוּב הָעֵצָה בְּכָאן, רַק בְּמַה שֶׁאָמַר אַחֲרֵי כֵן: ״הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם״ במדבר ל״א:ט״ז, כַּאֲשֶׁר לֹא הִזְכִּיר עֲצַת זִקְנֵי מִדְיָן רַק בְּמַה שֶׁאָמַר ״כִּי צוֹרְרִים הֵם לָכֶם״. אַחֲרֵי הַמַּעֲשֶׂה בְּעֵת הַנְּקָמָה יַזְכִּיר מֵאַיִן יָצְאָה לָהֶם הָרָעָה, וְיֹאמַר כִּי לֹא הָיָה הַמַּעֲשֶׂה בְּיֵצֶר הַזִּמָּה אֲשֶׁר הוּא בָּאֲנָשִׁים וּבַנָּשִׁים מִנְּעוּרֵיהֶם בְּטִבְעָם, רַק עֵצָה רָעָה לְהַדִּיחָם. וּלְפִיכָךְ רָאוּי לִנְקָמָה גְּדוֹלָה. כִּי פֵּרוּשׁ "לְכָה אִיעָצְךָ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" הוּא בֶּאֱמֶת כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי רמב״ן על במדבר כ״ד:י״ד. וְיִתָּכֵן עוֹד עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט, כִּי בָּלָק בַּתְּחִלָּה הָיָה חָפֵץ לְקַלְּלָם וּלְהִלָּחֵם בָּהֶם, וְלֹא יִתֵּן אוֹתָם לָבֹא בִּגְבוּלוֹ כְּלָל. וְכַאֲשֶׁר אָמַר לוֹ בִּלְעָם כִּי לֹא יוּכַל לָהֶם, וְהוֹדִיעוֹ שֶׁלֹּא יַחֲרִיבוּ אַרְצוֹ וְעַמּוֹ רַק בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, אָז הוֹצִיא לֶחֶם וָיַיִן בְּעַרְבוֹת מוֹאָב וּפִתָּה אוֹתָם כְּאוֹהֵב לָהֶם. וְזֶהוּ "בִּדְבַר בִּלְעָם", כִּי בַּעֲבוּר דְּבָרָיו עָשׂוּ כֵן. אֲבָל מִפְּנֵי שֶׁהָיָה חֶפְצוֹ לְקַלְּלָם וְנִשְׂכַּר לְבָלָק בְּכָךְ, לוּלֵי צִדְקוֹת ה' אֲשֶׁר הָפַךְ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה, עַל כֵּן הֲרָגוּהוּ בֶּחָרֶב. כִּי הַשּׂוֹכֵר וְהַשָּׂכִיר שְׁנֵיהֶם נֶעֶנְשׁוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: ״וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר" וְגוֹ' דברים כג ה:

2 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על נצח ישראל פתח ↗

513 מדה כנגד מדה, שבעצתו התחיל העם לזנות אל בנות מואב רש"י שם, וראה במדבר כה, א, ורש"י שם.

רש"י על במדבר כ״ד:כ״ד » « רש"י על במדבר כ״ה:ב׳