רש"י על במדבר כ״ב:כ״ט

רש"י על במדבר כ״ב:כ״ח » « רש"י על במדבר כ״ב:ל׳

2 שפתי חכמים פתח ↗

גנות גדולה הי' לו. יש מקשים ומה היא הגנות דהא הוא עצמו אמר אין כחי אלא שאני יודע לכוין השעה שהקב"ה כועס, כמו שפרש"י לקמן מה אזעום לא זעם ה', ואם כן מה הוא הגנות שלא הי' עכשיו העת של זעם. וי"ל דזה לא הי' יודע בלק והשרים מתחילה, דהא אמר בלק כי ידעתי את אשר תברך מבורך ואשר תאור יואר, והא אין בידו לקלל אם לא בעת שזועם ה', ושמא לא יזעום ה'. אלא ע"כ צ"ל שבלעם לא גלה הסוד, ובתר הכי ע"כ שלא בטובתו גילה הדבר. וק"ל נ"ל:

2 ברכת אשר על התורה פתח ↗

רש"י ד"ה לו יש חרב בידי, גנות גדולה היה לו דבר זה בעיני השרים וכו'. אכן יש כאן משום אירוניה רבה, וכפי שרש"י מבליטה, אך קצת קשה לראות, איך התרחש פרק זה של גנות־אירוניה, כי צריך לתאר, היכן היו השרים באותה שעה, כי בלעדיהם אין גנות. והנה הכתוב מזכירם במפורש בפסוקים כא ו־לה. בפסוק כב - שני נעריו בלבד. ועוד: אפילו היו, הרי הלכו הכול בשורה עורפית, בשל הדרך הצרה והולכת, ומן הסתם היו נעריו הקרובים אליו ביותר. פ' בלק תשמ"ט וראה "העמק דבר" לפסוקים כא, כב ו־לה. לדבריו, ההליכה עם שרי מואב היתה בתחילת היציאה מן הבית, ומשהגיעו למושבות ישראל, השרים המשיכו בדרך המלך, ובלעם עם שני נעריו נפרד מהם והלך בארחות עקלקלות, הכל כדי שלא לראות מושבות של ישראל. אבל לפי רמב"ן בפסוק לג היו השרים עם בלעם לאורך כל הדרך.

1 התעללת. כְּתַרְגּוּמוֹ, לְשׁוֹן גְּנַאי וּבִזָּיוֹן:

2 לו יש חרב בידי. גְּנוּת גְּדוֹלָה הָיָה לוֹ דָבָר זֶה בְּעֵינֵי הַשָּׂרִים — זֶה הוֹלֵךְ לַהֲרֹג אֻמָּה שְׁלֵמָה בְּפִיו וּלְאָתוֹן זוֹ צָרִיךְ כְּלֵי זַיִן:

רש"י על במדבר כ״ב:כ״ח » « רש"י על במדבר כ״ב:ל׳