רש"י על במדבר כ׳:ט״ו

רש"י על במדבר כ׳:י״ד » « רש"י על במדבר כ׳:ט״ז

1 שפתי חכמים פתח ↗

סבלנו צרות רבות. ג"א אע"ג של' וירעו משמע רק שעשו להם רעה אחת, ובמקום אחר כתיב וירעו אותנו ויענונו וגו'. ל"פ שפירוש וירעו היא כולל צרות רבות וא"כ כולם בכלל:

1 ברכת אשר על התורה פתח ↗

רש"י ד"ה וירעו לנו, סבלנו צרות רבות. ע"כ. תוספת זו של רש"י, שאין בה לכאורה כל חידוש, באה לשמור על דברי משה כמספר על סבלות אבותינו ולא על רשעתם של המצרים. כך לדברי נחמה ליבוביץ שתח' בבר־אילן השבוע. פ' חקת תש"ן וכן ב"ספר הזכרון".

2 שפתי חכמים פתח ↗

שהאבות מצטערים. דאי קאי על אבות שהיו בארץ מצרים הי' לו להקדים אבותינו ללנו, והכי הל"ל וירעו לאבותינו ולנו, ומדכתב לאבותינו לבסוף משמע דמילתא אחריתי הוא. מהרא"י: נח"י דאין לפרש אבותינו ממש שהיו בשעבוד מצרים דהא מלתא דפשיטא היא ולא היה צריך להזכיר, אלא ודאי דקאי על אבותינו שהזכיר ברישא דקרא וירדו אבותינו למצרים, ועל זה קשה דהא כל זמן שאחד מן השבטים היה קיים לא היה שעבוד וא"כ מה וירעו, ע"כ לומר שהאבות מצטערים ולפ"ז אפשר לפרש שגם אברהם יצחק ויעקב מצטערים:

2 משכיל לדוד פתח ↗

ולאבותינו מכאן וכולי דאל״כ הו״לל וירעו מצרים לנו ולאבותינו דהוה משתמע תרווייהו בחדא מחתא:

2 דברי דוד פתח ↗

ולאבותינו, מכאן שהאבות מצטערים בקבר., דא"ל שציערו אבותינו כשהיו בעוה"ז ואח"כ לנו בזמנינו דא"כ אפכא מיבעי ליה וירעו לאבותינו ולנו:

1 וירעו לנו. סָבַלְנוּ צָרוֹת רַבּוֹת:

2 ולאבתינו. מִכָּאן שֶׁהָאָבוֹת מִצְטַעֲרִים בַּקֶּבֶר כְּשֶׁפֻּרְעָנוּת בָּאָה עַל יִשְֹרָאֵל עי' תנחומא:

1 משכיל לדוד פתח ↗

וירעו לנו סבלנו וכו׳ פי׳ שלא היה כמו הגזרה כי גר יהיה זרעך בלבד אלא מלבד הגרות סבלנו צרות רבות שהרעו לנו בעבודת פרך. ומכל זה אתם נצלתם ואנו סבלנו יותר מן הראוי לנו בשבילכם:

1 גור אריה פתח ↗

סבלנו צרות רבות. רצה לומר, שמה שכתוב "וירעו", אף על גב שלשון זה משמע רק שעשו להם רעה, ובמקום אחר כתיב דברים כו, ו "וירעו לנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבודה קשה", לכך פירש כי בלשון "וירעו" רוצה לומר שסבלנו צרות רבות, ולכך אמר "וירעו" שכולל הרבה רעות. ומה שפירש רש"י 'סבלנו צרות רבות', ולא 'עשו לנו צרות רבות', כלומר שאין פירושו שעשו לנו רע – ועברה הרעה, דאם כן למה היו צועקים פסוק טז אחר שכבר נעשה המעשה, אלא סבלנו צרות רבות, ומפני זה היינו צועקים אל הקדוש ברוך הוא:

2 גור אריה פתח ↗

שהאבות מצטערים וכו'. דאין לפרש "ולאבותינו" שהיו במצרים, דאם כן הוי למכתב 'וירעו המצרים לאבותינו ולנו', כמו שאנו אומרים בהגדה של פסח 'לאבותינו ולנו כל הניסים האלו', כי אבותינו היו קודם במצרים, אלא מתוך שציער אותם כאלו נצטערו האבות בקבר:

2 לבוש האורה פתח ↗

רש"י ולאבותינו מכאן שהאבות מצטערים בקבר כשפורענות בא על ישראל ע"כ פי' אבל אין לפר' שהמצרים הריעו גם לנו גם לאבותינו ע"י עינוים שעינו אותם דסבירה ליה לרש"י שהאבות שהוזכרו כאן בוירעו לנו ולאבותינו הם האבות שהוזכרו למעלה בוירדו אבותינו מצרימה והאבות שירדו למצרים שעליהם אמר וירדו אבותינו מצרימה מהם יעקב ובניו וכבר למדנו מפסוקים למעלה שכל זמן שהיה אחד מן השבטים לא התחיל שיעבוד ועינוי ואם כן מה זה שאמר כאן וירעו לנו מצרים ולאבותינו אלא על כרחך פירושו שהאבות מצטערים בקבר כו' זהו ההרעה שהריעו לאבותינו:

רש"י על במדבר כ׳:י״ד » « רש"י על במדבר כ׳:ט״ז