רש"י על במדבר א׳:ב׳

« רש"י על במדבר א׳:א׳ רש"י על במדבר א׳:ג׳ »

1 שפתי חכמים פתח ↗

מנין כל שבט. ולא כל משפחה ומשפחה, שהרי לא הוזכר מניין משפחה בקרא רק מנין השבטים ג"א וא"ת למה כתיב למשפחותם, י"ל שעל ידי המשפחות היו יודעים מספר השבטים וכן כתיב ויתילדו על משפחותם ולא היו נקראים על שם השבט אע"כ ע"י המשפחה היו יודעין משה ואהרן מאיזה שבט היו:

1 משכיל לדוד פתח ↗

למשפחתם לידע מנין וכו׳ לאו למימרא דמשפחות ר״ל שבטים דא״כ הול״ל בקרא שבטים או מטות בהדיא אלא ר״ל דע״י המשפחות תדע ממילא מנין כל שבט ושבט והוכרח רש״י לפ׳ כן דאל״כ למ״ד של למשפחותם יתירא דהול״ל שאו וגו׳ משפחותם לבית אבותם. אלא ה״ק המנין יהיה למשפחותם כלומר ע״י משפחותם שכל משפחה תתייחס על שבטה ובזה יודע מנין השבט וה״ט דלא כתיב למשפחותיהם דלא קאי על כל בני שבטי ישראל רק המכוון לומר למשפחותם של בני כל שבט ושבט וכדכתיב בתר הכי לבני ראובן תולדותם למשפחותם וגו׳. כן נ״ל כוונת רש״י שאם אין זו כוונתו תיבת דע שכתב אין לה שחר:

1 גור אריה פתח ↗

דע מנין כל שבט ושבט. פירוש, שלא נמצא שמנה המשפחות בפרשה זאת, כי אם השבטים פסוקים כ-מג, אם כן "למשפחותם" צריך לפרש כאילו כתוב 'לשבטיהם', לידע מנין כל שבט ושבט. ואם תאמר, למה כתב "למשפחותם", ויש לומר, שעל ידי המשפחה היו יודעים מספר כל שבט ושבט, שהאיש אשר היה ידוע ממשפחה פלונית שהיא משבט פלוני היה נמנה על אותו שבט, והיו יודעים יותר במשפחות שלהם, שדרכם להיות נקראים על שם המשפחה. וכן כתיב לקמן פסוק יח "ויתילדו על משפחותם", ולא היו נקראים על שבט. וכיון שעל ידי המשפחות נודע שבטיהם – כתב "למשפחותם":

2 שפתי חכמים פתח ↗

יקום על שבט אביו. פירוש אביו ממשפחת שבט אחד ואמו ממשפחת שבט אחר יקום על משפחת שבט אביו. אבל לא מפרש אביו ממשפחה אחת ואמו ממשפחה אחרת כלומר ואפילו משבט אחד כפי המובן מפשט הכתוב, דמאי נפקותא אם היה האב ממשפחות החנוכי והאם ממשפחת הפלואי ויקראו על שם החנוכי, כיון ששתיהן משבט ראובן אין הפרש בין יקום על משפחת האב או האם:

2 ברכת אשר על התורה פתח ↗

רש"י ד"ה למשפחֹתם, דע מנין כל שבט ושבט. ד"ה לבית אבֹתם, מי שאביו משבט אחד וכו'. דומה שד"ה השני אינו ד"ה אלא צריך להבליע מילותיו בהמשך, וכוונת רש"י היא לומר שרק בהתיחסות בתי האב למשפחות, לשבט האב, אפשר לדעת את מניינו של כל שבט, בשל נישואין בין־שבטיים. ואכן בדפו"ר אין ציון ד"ה לבית אבתם. ותמוה שר' יצחק לוי בחומש רש"ר הירש לא נהג כך, אך באמת לא מצאתי בשום מקום הערה לכך. וגם ב"דעת מקרא" הדפיסו כמקובל, ולא ידעתי איך הבינו דברי רש"י. פ' במדבר תשמ"ט אבל ראה "נחלת יעקב", לפיו אין לפרש שגם "לבית אבֹתם" חוזר אל תחילת הכתוב, משום שאם כן יש כאן כפילות מיותרת, אלא יש לפרש שלפי רש"י "למשפחֹתם", פירושו כאן "לשבטיהם", ואמרה התורה "למשפחתם", כי בני ישראל לא הוכרו באמירת שם שבטם אלא באמירת שם משפחתם, כמבואר ב"גור אריה". מלבד זה, מוסיף הכתוב "לבית אבֹתם", ללמדנו כי בשעת מנין השבטים היחוס אל השבט יקבע לפי משפחת האב. כלומר, אם האב והאם אינם מאותו שבט, הבן ימנה על שבט האב.

3 שפתי חכמים פתח ↗

ע"י שקלים. רצונו לתרץ למה מנאן והלא דבר בא כשמונין אותן ועל זה פירש ע"י שקלים כו':

3 ברטנורא על התורה פתח ↗

לגולגלותם ע"י שקלים למשפחותם וכו'. קשה למה סרס המקרא שפי' לגולגלותם קודם שיפרש למשפחותם הקודם לו בפסוק. וי"ל דמשום שפי' לעיל שמנין זה היה באחד באייר אחרי הקמת המשכן הייתי יכול לטעות ולומר שלא לקח מהם שקלים שכבר נעשו האדנים והוקרבו התמידין ואין מקום לשקלים הללו לכך סמך אחריו לגולגלותם ע"י שקלים כד"א בקע לגלגלת:

3 ברכת אשר על התורה פתח ↗

רש"י ד"ה לגֻלגלֹתם, על ידי שקלים, "בקע לגלגלת". ע"כ. כלומר, הציווי בפרשת כי תשא אינו חד־פעמי כי אם לדורות ו"כי תשא" שמות ל, יב, פירושו כל אימת שתשא. ומכיוון שבפרשתנו לא מוזכר ענין המנייה באמצעות בקע, הרי שרש"י מוצא לו זכר בתיבה זו. פ' במדבר תשנ"ט ו"כלי יקר" על אתר כתב: פירש רש"י על ידי שקלים, והרבה מן המפרשים חלקו עליו ואמרו שמספר זה היה בלא שקלים ולשון המקרא מוכיח שאמר לגלגלותם, וחשבו לתרץ למה דווקא מספר ראשון היה על ידי שקלים, לפי שהיו צריכין אז לעבודת המשכן, ותרוץ זה דחוק. ולי נראה שודאי טעם השקלים היו להציל מן עין הרע השולט בדבר מנוי ודווקא במנין שהוא דבר חידוש, דרך משל שבזמן שרואין מאה זהובים אצל איש עני שחזקתו שאין לו, יותר העין הרע שולט בו ממה שרואין אצל העשיר אלף זהובים כי כבר הוחזק באיש אמיד, כך ישראל בצאתם ממצרים היו מוחזקים במתי מספר כי בשבעים נפש ירדו מצרימה ונתמעטו שמה מעוצר רעה ויגון והשלכת הבנים ליאור, ופתאום נמצאו במספר ראשון שש מאות אלף לבד מטף ונשים ודאי היה בפעם ההוא מקום לחוש לעין הרע, מה שאין כן בשאר מספרים כי כבר הוחזקו בעם רב ועצום. ע"כ.

1 למשפחתם. לֵידַע מִנְיַן כָּל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט:

2 לבית אבתם. מִי שֶׁאָבִיו מִשֵּׁבֶט אֶחָד וְאִמּוֹ מִשֵּׁבֶט אַחֵר יָקוּם עַל שֵׁבֶט אָבִיו עי' בבא בתרא ק"ט:

3 לגלגלתם. עַ"יְ שְׁקָלִים — בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת:

1 מזרחי פתח ↗

למשפחותם לידע מנין כל שבט ושבט. לא לידע מנין כל משפחה שהרי לא הוזכר בכתוב מנין המשפחה רק מנין כל שבט ושבט:

1 ברכת אשר על התורה פתח ↗

2 מזרחי פתח ↗

לבית אבותם אביו משבט אחד ואמו משבט אחר יקום על שבט אביו. פיר' אביו ממשפחת שבט אחד ואמו ממשפחת שבט אחר יקום על משפחת שבט אביו שבזה יודע מנין כל שבט ושבט לא אביו ממשפחה אחת ואמו ממשפחה אחרת סתם כפי המובן מהכתוב דאם כן אין נפקותא מזה לידיעת מנין כל שבט ושבט שאם היתה משפחת אביו ממשפחת החנוכי ומשפחת אמו ממשפחת הפלואי ששתיהן משבט ראובן אין הפרש בזה אם יקום על משפחת האב או על משפחת אמו מאחר ששתיהן יחד משבט אחד:

2 גור אריה פתח ↗

מי שאביו משבט וכו'. פירוש, שאין פירוש "לבית אבותם" שיהיו יודעין מאיזה בית אב הוא, דאם כן היינו "למשפחותם", אלא וכו':

3 מזרחי פתח ↗

לגולגלותם על ידי שקלים בקע לגלגולת. לא לגלגלות' ממש שכבר הוזהרו שלא יקובל מנינם אלא על ידי חצאי השקלים בקע לגלגולת:

3 משכיל לדוד פתח ↗

לגלגלתם ע״י שקלי׳ וכו׳ פירוש דאל״כ מלת לגלגלותם יתירה מאחר דכבר כתיב כל זכר אלא ה״ק קרא שאו את ראש וגו׳ לגלגלותם כלומר קבלו מהם כופר לגלגלותם ובזה א״ש דכתיב בלמ״ד לגלגלותם דאל״כ בגלגלותם מיבעי ליה והיינו דמסיים רש״י בקע לגלגולת כלו׳ שכן בא הלשון באותו הכתוב בלמ״ד דהכי כתיב בפרשת פקודי בקע לגלגלת מחצית וגו׳ והכא נמי בא באותו הל׳ עצמו. ותדע שאם אין זו כוונת רש״י לישנא יתירא הוא ולא הול״ל אלא ע״י שקלים ותו לא דאטו לא ידעי׳ דבקע לגלגלת היא הקצבה האמורה בתורה זיל קרי בי רב זה יתנו וכו׳:

3 גור אריה פתח ↗

על ידי שקלים. ולא האדם עצמו, שהרי כתיב ר' שמות ל, יב "ונתנו איש כופר נפשו בפקוד אותם ולא יהיה בהם נגף", אלא על ידי בקע לגלגולת היה:

« רש"י על במדבר א׳:א׳ רש"י על במדבר א׳:ג׳ »