רש"י על במדבר י״ח:ל״ב

« רש"י על במדבר י״ח:ל״א רש"י על במדבר י״ט:ב׳ »

1 שפתי חכמים פתח ↗

הא אם כו'. פי' האי קרא לאו לפטור המרימים אתי דמהי תיתי לחייב, אלא לחייב אתא, ומכלל לאו אתה שומע הן. ומזה הטעם עצמו פי' גבי ולא תמותו, הא אם תחללו תמותו, דמכלל לאו אתה שומע הן, דאל"כ למה ליה ולא תמותו, מהי תיתי לחייב דאיצטריך קרא לפטור. הרא"ם:

1 מזרחי פתח ↗

ולא תשאו עליו חטא הא אם לא תרימו תשאו חטא. פי' האי קרא לאו לפטור המרימי' הוא דאתא דמהי תיתי לחייב אדאצטריך לפטור אלא לחייב הוא דתא ומכלל לאו אתה שומע הן ומזה הטעם עצתי פי' גבי ולא תמותו הא אם תחללו תמותו דמכלל לאו אתה שומע הן דאל"כ ל"ל ולא תמותו מהי תיתי לחייב אדצטריך קרא לפטור:

2 רש"י על שמות פתח ↗

ולא ימתו. הָא אִם לֹא יִרְחֲצוּ יָמוּתוּ, שֶׁבַּתּוֹרָה נֶאֶמְרוּ כְלָלוֹת, וּמִכְלַל לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵן:

1 ולא תשאו עליו חטא וגו'. הָא אִם לֹא תָרִימוּ תִּשְׂאוּ חֵטְא:

2 ולא תמותו. הָא אִם תְּחַלְּלוּ תָּמוּתוּ:

1 גור אריה פתח ↗

הא אם לא תרימו וכו'. כלומר, דודאי קרא לגופיה לא צריך, דפשיטא אם ירימו שלא ישאו חטא, אלא קרא רצה לומר 'הא אם לא תרימו ישאו חטא'. וכן "לא תחללו ולא תמותו" לא אתא לגופיה, דמהיכי תיתי שימותו כאשר ירימו התרומה כ"ה ברא"ם . ומה שלא כתב בפירוש שימותו אם לא ירימו, והוצרך לכתוב שמכלל לאו אתה שומע הן, כבר נתבאר לעיל פ"ד אות י שהוא בשביל זה שלא תאמר שהמיתה היא בידי אדם, כמו סתם מיתה, והשתא שנכתבה מכלל לאו, אין לפרש אותה רק בידי שמים. ועיין בפרשת במדבר שם, ושם נתבאר היטב:

« רש"י על במדבר י״ח:ל״א רש"י על במדבר י״ט:ב׳ »