רש"י על במדבר י״ג:ג׳

רש"י על במדבר י״ג:ב׳ » « רש"י על במדבר י״ג:ט״ז

1 שפתי חכמים פתח ↗

ברשותו. פי' ולא בגזירתו של השם שזה לא היה רק לרצונם. ואין לפרש דעל פי ה' אאותם קאי, כלומר שהשלוחים היו ע"פ ה' אע"פ שהשליחות לא היו ע"פ ה', שהרי ברירתן לא הוזכרה כלל עדיין, וא"כ היאך יאמר וישלח אותם שהכנוי מורה על הנזכרים לעיל, ואדרבה בהליכתן היה לו לומר על פי ה'. אלא אותם קאי אסתם אנשים שהוזכרו שהיו ברצונם:

1 משכיל לדוד פתח ↗

על פי ה׳ ברשותו וכו׳ ה״נ ק״ל כקו׳ הגמרא דלעיל כלום יש אדם וכו׳ ולשיטתיה דלעיל אזיל וא״א לומר נמי דמאי דכתיב ע״פ ה׳ קאי על ברירת האנשים מי ומי ההולכים ולעולם ע״פ ה׳ לשון צווי כפשוטו דסוף סוף הדרא קושיין דכלום יש אדם וכו׳ הואיל דודאי גלוי היה לפניו שאלו עתידים לחטוא. ולכך מוכרח לפ׳ ברשותו ובזה מובן הכפל דקאמר רש״י ברשותו שלא עיכב על ידו דלכאורה היינו הך אלא דכוונתו לומר דאכולה מלתא קאי וכלפי עיקר השליחות קאמר ברשותו וכלפי המרגלים בעצמם מי יהיו קאמר שלא עיכב על ידו דמשה כשנמלך בהקדוש ברוך הוא נמלך ג״כ אם היו ראויים אותם האנשים לשליחות זה ואם ישלח אותם והוא ית׳ לא עיכב על ידו על פי שהיה גלוי לפניו שעתידים לחטוא ועפ״י ה׳ דכתיב בקרא קאי בין על עיקר השליחות ובין אקרקפתי דגברי ושוב מצאתי מבואר הדבר במדרש רבה וייטב בעיני וכו׳ מכאן שהיו צדיקי׳ בעיני ישראל ובעיני משה ואף משה לא רצה לשלחם מדעת עצמו עד שנמלך בהקב״ה על כל א׳ וא׳ וכו׳ שנ׳ וישלח אותם וכו׳ ע״פ ה׳ ע״כ:

2 שפתי חכמים פתח ↗

לשון חשיבות. פירוש כל סתם אנשים לשון חשיבות הוא וכשיבואו במקום תואר כמו הכא וכמו וחזקת והיית לאיש, אבל כשלא יהיו במקום תואר, כמו ויאמרו האנשים, ואת האנשים אשר פתח הבית, שלח לך אנשים, כלם ל' אנשים ממש הם ולא חשובים. רא"ם:

2 ברכת אשר על התורה פתח ↗

רש"י ד"ה כלם אנשים, כל "אנשים" וכו', ואותה שעה כשרים היו. ע"כ. ואילו להלן כו, ד"ה וילכו ויבאו מביא רש"י דברי הגמרא סוטה לה ע"א - "מקיש הליכה לביאה, מה ביאה בעצה רעה אף הליכה בעצה רעה", דברים שלכאורה סותרים את דבריו כאן, שהרי קשה לומר שהפכו לאנשי עצה רעה ברגע שהתקבצו ליציאה המשותפת. פ' שלח תשמ"ה

2 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על אור חדש פתח ↗

44 כאן מוסיף עוד נקודה; האיש מורה על הכח. וכן כתב בכמה מקומות, וכגון, בדר"ח פ"ד מ"ד סח. כתב: "כי שם 'איש' נאמר בכל מקום על הכח... כי תמצא שם 'איש' בכל מקום נופל על זה; כמו 'איש מלחמה' שמות טו, ג, 'והלא איש אתה' ש"א כו, טו". וזהו יסוד נפוץ בספר גור אריה. וכגון בבראשית פל"ז אות כח כתב: "גבריאל נקרא 'איש', שנאמר דניאל ט, כא 'והאיש גבריאל', כי נקרא גבריאל 'איש' שהרי נקרא 'גבריאל' מלשון 'גבר', וגבר הוא איש". ושם שמות פי"ז אות ד כתב: "לשון 'איש' בא על הגבורה, כדכתיב מ"א ב, ב 'וחזקת והיית לאיש'... ומי שהוא ירא אלקים אינו מתפתה לשום אדם, ולא ליצרו, לכך נקרא 'איש' רש"י שמות יז, ט. וזהו שאמרו אבות פ"ד מ"א 'איזה גבור הכובש יצרו', רוצה לומר שראוי להיות נקרא 'איש גבור' מפני שהוא עומד נגד יצרו, ואינו מתפתה אחריו". ושם דברים פ"א אות כט יז: כתב: "לשון 'אנשים' משמש על גבורים ויראי חטא, כי לשון 'איש' בא על גבור, וזה ידוע. וכך איתא במכילתא שמות יז, ט, והביאו רש"י בפרשת בשלח אצל 'בחר לנו אנשים' שם. ומפני שהיו דתן ואבירם בעלי מחלוקת הגדולים, שחלקו על ה' ועל משה, ובשביל זה נקראו 'אנשים' שמות ב, יג, שרצו להתגבר על משה במחלוקתם... וכן מה ש'אנשים' סתם בכל מקום כשרים רש"י במדבר יג, ג, והיינו יראי אלקים, מפני שבהם גבורה, שאין דעתן קלות, והם מתגברים על יצרם. היפך הנשים, כי הנשים דעתן קלות שבת לג:, ואילו יראי אלקים אין דעתן קלות. לכך אמרו במכילתא שמות יז, ט אין 'אנשים' אלא גבורים ויראי אלקים, רצה לומר גבורת הגוף והנפש. ודברים אלו ברורים" ראה להלן פ"ג הערה 132. ונקודה זו תואמת למה שנתבאר בהערה הקודמת ש"איש" מורה על הצורה, שהיא הנפש, כי להלן ג, יג לאחר ציון 603 כתב "יש אדם שיש לו שבח מצד הנפש, כאשר הוא גבור חיל, כי הגבורה היא מצד הנפש". ובדר"ח פ"ד מ"א ו: כתב: "הגבורה לנפש האדם". ובהמשך שם כו. כתב: "ואל יתהלל בגבורה, שהוא מעלת הנפש, כי הגבורה מצד כח הנפש". ושם פ"ה מכ"א תקיח: כתב: "כאשר הוא בן שלשים אז כחות הנפשיים הם בשלימות, ולפיכך שם 'בן שלשים לכח'... שאז הנפש וכחותיו בשלימות". וכן כתב בקיצור בנתיב אהבת השם פ"א ב, מג.. ובנתיב העושר פ"ב ב, רכו. כתב: "כי הגבורה שבאדם הוא מכח הנפש". ובח"א לסוטה מב: ב, פא: כתב: "כי הכח והגבורה הוא מצד הנפש... שפעל דבר זה הוא מצד הנפש". וראה להלן הערה 132, פ"ג הערה 604, ופ"ח הערה 294.

1 על פי ה'. בִּרְשׁוּתוֹ, שֶׁלֹּא עִכֵּב עַל יָדוֹ:

2 כלם אנשים. כָּל אֲנָשִׁים שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת, וְאוֹתָהּ שָׁעָה כְּשֵׁרִים הָיוּ:

1 ברטנורא על התורה פתח ↗

על פי ה' ברשותו נראה שלכך פי' כן כי היכי דלא תסק אדעתין שיהא נקשר לפניו ויאמר על פי ה' פלוני ופלוני כלומ' שפי' הקב"ה שמותן למשה כדרך שפי' שמות הנשיאים מחלקי הארץ בפרשת אלה מסעי לכך פי' על פי ה' ברשותו דהואיל והוציאו דבה רעה וגרמו פורענות אין לסבור כן שאין דבר רע יורד מלמעלה:

1 גור אריה פתח ↗

ברשותו. לא על פי גזרתו, כמו "על פי ה' יסעו על פי ה' יחנו" ר' לעיל ט, כ, שהרי לא צוה להם הקדוש ברוך הוא לשלוח, אלא ברשותו, שלא היה מוחה בהם, ונקרא זה "פי ה'":

2 משכיל לדוד פתח ↗

כלם וכו׳ ובאותה שעה וכו׳ אין להק׳ דדילמא באותה שעה נמי רשעים ולישנא דחשיבותא דכתיבא בהו אנשים כלפי נשיאותם דאם איתא דרשעים הוו נסתלקה חשיבותם דלא מיקרי נשיא אלא בעושה מעשה עמך. א״נ אי להא לא אצטריך למכתב כלם אנשים דהא כתיב בהדיא ראשי בני ישראל המה ומה הוסיף באמרו כלם אנשים ומ״ש רש״י באותה שעה דייק לומר כן ולא כתב ובאותו זמן לומר באותה שעה דוקא אבל כשהתחילו לילך מיד נהפכו כמ״ש רש״י לקמן על וילכו ויבאו להקיש הליכתן לביאתן וכו׳:

2 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרך חיים פתח ↗

301 יסוד נפוץ בספר גור אריה. וכגון בבראשית פל"ז אות כח כתב: "גבריאל נקרא 'איש', שנאמר דניאל ט, כא 'והאיש גבריאל', כי נקרא גבריאל 'איש' שהרי נקרא 'גבריאל' מלשון 'גבר', וגבר הוא איש" ראה למעלה פ"ב הערה 602. ובגו"א שמות פי"ז אות ד כתב: "לשון 'איש' בא על הגבורה, כדכתיב מ"א ב, ב 'וחזקת והיית לאיש'... ומי שהוא ירא אלקים אינו מתפתה לשום אדם, ולא ליצרו, לכך נקרא 'איש' רש"י שמות יז, ט. וזהו שאמרו למעלה משנה א 'איזה גבור הכובש יצרו', רוצה לומר שראוי להיות נקרא 'איש גבור' מפני שהוא עומד נגד יצרו, ואינו מתפתה אחריו" הובא למעלה הערה 66. ובגו"א דברים פ"א אות כט יז: כתב: "לשון 'אנשים' משמש על גבורים ויראי חטא, כי לשון 'איש' בא על גבור, וזה ידוע. וכך איתא במכילתא שמות יז, ט, והביאו רש"י בפרשת בשלח אצל 'בחר לנו אנשים' שם. ומפני שהיו דתן ואבירם בעלי מחלוקת הגדולים, שחלקו על ה' ועל משה, ובשביל זה נקראו 'אנשים' שמות ב, יג, שרצו להתגבר על משה במחלוקתם... וכן מה ש'אנשים' סתם בכל מקום כשרים רש"י במדבר יג, ג, והיינו יראי אלקים, מפני שבהם גבורה, שאין דעתן קלות, והם מתגברים על יצרם. היפך הנשים, כי הנשים דעתן קלות שבת לג:, ואילו יראי אלקים אין דעתן קלות. לכך אמרו במכילתא שמות יז, ט אין 'אנשים' אלא גבורים ויראי אלקים, רצה לומר גבורת הגוף והנפש. ודברים אלו ברורים".

2 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרשת שבת הגדול פתח ↗

518 פסוק זה לא נאמר על היצה"ר, אך מ"מ רואים ממנו ש"איש" מורה על גבורה וחוזק. ואודות ש"איש" מורה על גבורה, כן כתב בדר"ח פ"ד מ"ד סח.: "כי שם 'איש' נאמר בכל מקום על הכח... כי תמצא שם 'איש' בכל מקום נופל על זה; כמו 'איש מלחמה' שמות טו, ג, 'והלא איש אתה' ש"א כו, טו". ובאור חדש פ"ב תתשמ. כתב: "נקרא 'איש' מפני שהוא גבור חיל". וזהו יסוד נפוץ בספר גור אריה. וכגון בבראשית פל"ז אות כח ריח. כתב: "גבריאל נקרא 'איש', שנאמר דניאל ט, כא 'והאיש גבריאל', כי נקרא גבריאל 'איש' שהרי נקרא 'גבריאל' מלשון 'גבר', וגבר הוא איש". ושם שמות פי"ז אות ד שדמ: כתב: "לשון 'איש' בא על הגבורה, כדכתיב מ"א ב, ב 'וחזקת והיית לאיש'... ומי שהוא ירא אלקים אינו מתפתה לשום אדם, ולא ליצרו, לכך נקרא 'איש' רש"י שמות יז, ט. וזהו שאמרו אבות פ"ד מ"א 'איזה גבור הכובש יצרו', רוצה לומר שראוי להיות נקרא 'איש גבור' מפני שהוא עומד נגד יצרו, ואינו מתפתה אחריו". ושם דברים פ"א אות כט יז: כתב: "לשון 'אנשים' משמש על גבורים ויראי חטא, כי לשון 'איש' בא על גבור, וזה ידוע. וכך איתא במכילתא שמות יז, ט, והביאו רש"י בפרשת בשלח אצל 'בחר לנו אנשים' שם. ומפני שהיו דתן ואבירם בעלי מחלוקת הגדולים, שחלקו על ה' ועל משה, ובשביל זה נקראו 'אנשים' שמות ב, יג, שרצו להתגבר על משה במחלוקתם... וכן מה ש'אנשים' סתם בכל מקום כשרים רש"י במדבר יג, ג, והיינו יראי אלקים, מפני שבהם גבורה, שאין דעתן קלות, והם מתגברים על יצרם. היפך הנשים, כי הנשים דעתן קלות שבת לג:, ואילו יראי אלקים אין דעתן קלות. לכך אמרו במכילתא שמות יז, ט אין 'אנשים' אלא גבורים ויראי אלקים, רצה לומר גבורת הגוף והנפש".

רש"י על במדבר י״ג:ב׳ » « רש"י על במדבר י״ג:ט״ז